לא.ה., ליאת 32, ליאת

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

05/12/2011 | 11:58 | מאת: דנה

פתחתי הודעה חדשה במקום לענות לכל אחת מכן בנפרד ולחזור על עצמי ולהכביד על הפורום. קראתם אותי, ניסיתן להבין, הגבתן בתשומת לב רבה. כל אחת מכן הצליחה להגיע אלי במשהו. עוררתן את יכולתי לשקול את הדברים למגוון כיוונים. אני מאד רוצה להעלות לכאן את "המכתב" שכתבתי למטפלת בסיום, כשנפרדנו. יש בו התייחסות לדברים שכתבתן לי בהודעות השונות, לך א.ה. שציינת שלא הייתי בשלה להתמודדות עצמאית (צדקת) ולך ליאת שהזכרת את הקשר הטוב שכן היה לשתינו ולך ליאת 32 , שעודדת אותי לחזור כעת, ולו לפגישה אחת. כמובן שכתבתן הרבה מעבר לכך וקראתי את הכל והיה חשוב לי כי כל אחת מכן כתבה כל כך מושקע, כל כך נכון, מאיר מחשבה ומפתח רגש. רוצה להעלות את המכתב כי חושבת שלאחריו, אוכל להסביר מה מונע ממני או ליתר דיוק מפחיד אותי לחזור לקשר הטיפולי ויש להתנהלות הזאת פן אישי שלי , אך מאמינה שכל מי שהיה בטיפול יוכל להבין ולהתחבר גם בהיבט הכללי של יחסי מטפל מטופל. עלי לשנות שמות במכתב ולאחר שאעשה זאת, אעלה אותו לפורום. ליאת (מנהלת הפורום) אם את חושבת שיש בהעלאת המכתב משום פגיעה, במטפלת או בי או בחברי הפורום, יותר מאשמח אם תביעי דעתך לגבי זה. תודה לכן, דנה

06/12/2011 | 07:55 | מאת: דנה ש.ב.

06/12/2011 | 12:06 | מאת: א.ה.

הי דנה, מקווה שתרשי לעצמך לתת לאחרים להשקיע בך. במידה. וכן, ייתכן שההשקעה מרגישה נעים מחד, אך לא קל איתה מאידך. מבלבל קצת. אני גם שומעת את הקול בך שמתנגד כרגע להיות מטופלת (מניחה שהעניין קשור לחיבור עם אמא, אבל נעזוב אינלוזים), אבל לא רק. שולחת תקוותי. וליאת 32 היקרה - ד"ש חמים ונעים ממני. יום נעים א.ה.

היי דנה את בטוחה שלא העלית אותו בזמנו כשסיימתן את הטיפול? יש לי איזשהו זכרון כזה... בכל אופן, אם לא העלית אותו אז לגבי שאלתך אם להעלותו..אני מתלבטת (אם כרגע יש אופציה לפתוח זאת לדיון) אני לא חושבת שיש בזה פגיעה אבל אולי זה לקחת משהו ממקום מאד אינטימי וקצת לנכס אותו לכלל ואיכשהו אני לא בטוחה שזה נכון. אני כן חושבת שאת יכולה לספר את עיקרי הדברים שנאמרו בו, זה קצת אחרת. ליאת.

07/12/2011 | 07:57 | מאת: דנה ש.ב.

היי ליאת, אכן, לא העליתי את המכתב עצמו, רק כתבתי את שהתרחש בפגישה והזכרתי בקצת את מה שכתבתי. לעצם העניין, האחיינית שלי ילדה בשבוע שעבר ומאחר ואבדה את אמה לפני 4 שנים (אחותי ז"ל) ואמי שהפכה לסבתא רבה מנועה בגלל מצבה להיות שותפה לשמחה. כל הסיטואציה המכבידה "התלבשה" על ה-SMS שקבלתי הן מהאחיינית והן מהפסיכו' עת ילדה. ה-sms פתח באותן המילים "בשעה טובה" ושתי ההודעות הגיעו אליי בהפתעה גמורה ונוצרה העברה מאד חזקה, ורגשות עצומים הן בכיוון המשפחתי והן בכיוון הטיפולי ולכן התקופה הפכה למשברית והתחלתי להתעסק באופן אובססיבי בכל הקשור לפרידה ולחזרה לפסיכו' הספציפית. זהו, אני סוגרת את ההתעסקות בסוגיה. חייבת להשאיר זאת מאחוריי. אני בתקופה שרק עבודה יצרנית, שהייה בנוכחות האהובים עליי, ו.. כדורי הרגעה - יעזרו לי לצלוח את התקופה הנוכחית. ישנם זמנים שהרעשים כה גדולים שטיפול עלול להעצים אותם. אני מאד זקוקה לאוזן קשבת ולדמות מכילה, אך לא אוכל לקבל זאת מדמות זרה או רחוקה, צריכה לגייס זאת מסביבתי הקרובה ולשם אני מפנה כעת את משאביי. תודה ליאת שעצרת אותי מלהמשיך ולדוש בעניין. עוד נדבר כאן, מניחה שכבר על נושאים אחרים השמש זורחת היום, כדאי לנצל זאת, בכל מובן דנה

מנהל פורום פסיכותרפיה