הפרדה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום ליאת, אשמח לעזרתך.. אני לא מצליחה למצוא את הדרך הנכונה להתנהל בין מה שקורה בטיפול לבין החיים במציאות בין לבין עם האנשים בחיי. ואני אסביר. בטיפול אני מדברת איתו על דברים שקשורים לבעלי, דברים קשים. לא הכל אני יכולה לחשוף כרגע, ולא בטוח שארצה לחשוף אי פעם. ואני מגיעה הביתה, ואני מוצאת את עצמי מתרגזת על דברים קטנים, פתאום המון לא מדובר ביננו, אז כנראה שהשאלה שלי היא: הכל אמור להיות רגיל? הייתי רוצה להצליח להפריד, ובנוסף, וכנראה זה קשור, או אולי לא, אני מוצאת את עצמי חושבת המון כל השבוע, קשה לי לחשוב כל כך הרבה על הטיפול ולנתח אותי ולחכות לשבוע הבא... אני רוצה להיות משוחררת מהמחשבות האלה, וכאמור, לא ממש מצליחה. אשמח לדעת מה דעתך?
שלום אור, לא כ"כ הבנתי את שאלתך. מה שלא מדובר הכוונה היא- לא מדובר בינך לבין בעלך? בכל אופן, אם זה כך, תחושתך בהחלט טבעית. ישנו מקום שבו את חושפת כרגע את עצמך ועוברת תהליך עמוק אישי ואינטימי, ואז, כשיוצאים מחדר הטיפולים, זה כמו איזו "נפילה" כזו לתוך קטנות היום יום. אני מניחה שעם הזמן תוכלי כן לחשוף חלקים מהמדובר בטיפול למול בעלך, במידה ותרגישי שזה חשוב או אפילו עשוי לעודד אינטימיות ביניכם, דיבור פתוח וגלוי יותר ועוד. חלקים אחרים מהטיפול, אני מניחה שישארו רק שלך וגם זה בסדר. ליאת.
מנהל פורום פסיכותרפיה
