בא לי
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
אלוהים , בא לי לצרוחח שזה יגמר כבר ..יש לי סיוטים על מוות של דמויות משמעותיות בחיי . כבר כמה ימים לא יצאתי מהמיטה כל פעם שרציתי לקום נשאבתי מתחת לשמיכה ולא היה שם משעמם בואי נגיד . הזמן עצר מלכת ובלי קשר לכלום בכיתי , רציתי לצרוח , חלמתי , הקאתי , ישנתי , קפאתי , פחדתי . סוג של מרתון אימה שעל המסך מוקרנים הרגשות הכי אפלים ולי לא היה כוח לברוח . כבר עברו כמה ימים ובא לי שזה יגמר פשוט די שמישהו יכבה כבר את כל ההזייה הזו . אין לי יותר את הכוח אני לא רוצה להלחם יותר מצידי שזה יגמר כבר .. סתם חרטה מוכרים לנו כל הטיפולים האלה על ימים מאושרים ולא זה לא מגיע זה או שהכל בסדר ובפנים זה מרגיש כמו זיוף או שזה כואב עד שאי אפשר לנשום ..
כואב לשמוע על מה שאת מרגישה אבל זה יעבור... גם תחושות כואבות כ"כ עוברות בסופו של דבר או מתחלפות בתחושות טובות יותר. ליאת.
מנהל פורום פסיכותרפיה
