שלום ליאת היקרה

נסעתי לתל אביב הרחוקה, והשתתפתי בסדנה קבוצתית. הסדנה נמשכה יום שלם, והנחתה אותה פסיכולוגית שלא אנקוב בשמה כדי לא לעשות לה פרסומת. איך היה? זה מורכב... היה חזק, עוצמתי, מטלטל, פגיע, משעשע. הכל. את זוכרת שכתבתי לך שאני חושש שבטיפול לא יבינו את הדיבור שלי?. אז בסדנה כן הבינו אותו. השתדלתי לדבר לאט וברור, והקבוצה הבינה את רוב מה שאמרתי. וכשלא הבינה חזרתי שוב - וזה היה בסדר גמור. במהלך היום התבקשנו לדבר על רגעים קשים ותחושות קשות. קצת חששתי לחשוף את עצמי לעיני כולם, ובכל זאת אמרתי את שעל ליבי. זה לא היה פשוט מבחינה רגשית - אך עובדה שנשארתי בחיים... הידיעה שאני יכול לפתוח נושאים קשים ולדבר עליהם - הייתה חשובה לי מאד. אני מאמין שאפילו לעצם הידיעה הזו יש ערך טיפולי. כמו כן, עודד אותי לדעת שהמשתתפים הכירו בי כאדם רגיש ואמפתי, שמסוגל להיות קשוב לאחרים. אני שמח מאד שהשתתפתי בסדנה הזאת. עדיין לא החלטתי לגבי פנייה לטיפול אישי, אבל אני מרגיש הרבה יותר נוח עם זה, ואולי גם יותר מאמין שזה יכול לעזור לי. ליאת, המון תודה על כך שאת קוראת את דבריי. זה חשוב לי. חג שמח לך ולכל חברי הפורום.