ליאת היקרה, זה שוב אני...

כמו שאת אולי זוכרת, אני מתמודד עם נכות פיזית. אבקש את עזרתך בנקודה שהיא אולי הכי כואבת לי. זה קרה לי כמה וכמה פעמים לאורך חיי: שאלתי אנשים שאלה רלבנטית ועניינית, או אמרתי משהו רלבנטי וענייני, והם פשוט התעלמו, או הסתובבו והלכו. כאילו אני שקוף - או לא ראוי לתגובה. (אנא, אל תעלי השערות כמו: אולי הם לא שמעו, אולי הם לא שמו לב, אולי הם לא הבינו. האמיני לי שאני מאד מקל עם אנשים, ואם זה היה העניין, לא הייתי לוקח ללב. מדובר באנשים שחד משמעית שמעו ושמו לב והבינו - ופשוט בחרו להתעלם). משיחות עם אנשים אחרים בעלי נכויות, אני יודע שגם הם נתקלים לפעמים בהתעלמות כזאת. כשאני נתקל ביחס כזה, זה מרגיש כמו אגרוף בבטן. המילים נגמרות לי. אני חסר אונים לחלוטין. אחר כך אני חושב, בדיעבד, שהייתי צריך לדרוש התייחסות, אפילו לצעוק כדי לקבל תגובה, אבל בזמן אמת אני פשוט קופא בהלם. רציתי לשאול אותך: למה בעצם חלק מהאנשים מתעלמים לגמרי מנכים. מה עומד מאחורי זה? מהי הדרך הנכונה להתמודד עם זה?. האם יש דרך להקל על תחושת ה"אגרוף בבטן" שאני מרגיש ברגעים כאלה?.

כמי שמתמודדת עם נכות אני יכולה להגיד לך , מניסיון, שהכל מתחיל ונגמר באיך שאתה מציג את הדברים (החל מבחירת המילים ודרך האינטונציה וכלה ברצון שלך לקבל את מה שיש לזולת להציע בסופו של דבר כעזרה). לא קל להיות נכה (יש גם נכים רגשית, אל תשכח), אבל אני תמיד זוכרת לא לבוא ממקום של רחמים עצמיים, אלא ממקום של גבורה וגדולה "עשיתי כברת דרך כדי להתקדם, איך אתם יכולים לעזור לי מכאן והלאה לנקודה הבאה?" קח את זה כנקודה למחשבה. אחרים לא תמיד מבינים עם מה אתה מתמודד. וזה בשבילך עומס פיזי ורגשי קשה ביותר שמקפל בתוכו לעתים רגשות קשים מאוד (אשמה, בושה, כעס, תסכול, חרדה וכיוצ"ב) . לא תמיד הזולת יבין את מה שאתה עובר ובגלל זה אתה עלול לחטוא במחשבה ש"אתה שקוף" או "שמתעלמים ממך", למרות שזה ממש לא כך. אני למדתי הרבה בטיפול שלי על דרכי התמודדות וגם כיצד להביע את צרכיי בפני הזולת, לא ממקום של רחמים עצמיים אלא ממקום של תראו לאן הגעתי ולאן אני רוצה להגיע עוד. זה מחזק אותי ופותח לי אופציות נוספות (חברתיות, תעסוקתיות ועוד) עד היום זה עוזר לי. תמיד יימצאו האנשים שיהיו שמחים לעזור לי (גם בלי קשר לנכות) לרוב - אנחנו, כפרטים בחברה הישראלית, באמת ערבים זה לזה. על כן, עלינו מוטלת האחריות למצוא את הפתרונות ודרכי ההתמודדות והתקשורת עם הסובבים איתנו. ככל שתדע לבטא ברור יותר את צרכיך ותדע להיות שמח בחלקך, תמיד יהיה מי שיעצור ויטה כתף ושכם וישמח לעזור לך להתקדם הלאה המפתח, בסופו של דבר, בידיך. בעיניי אם תיגש לטיפול, אתה רק תרוויח. כמוני. חג שמח (באיחור מה)