כישורים חברתיים
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
אני בן 25 ויש לי קשיים חברתיים עמוקים וכתוצאה מכך בדידות עצומה ומחסורים כבדים ומעיקים, במיוחד של קשר עם המין הנשי... בחברה אני לחוץ, אני לא מסוגל כמעט בכלל להיות חופשי, להשתלב ולבטאות את עצמי במצבים פשוטים ובסיסיים, הדינמיות הכי קטנה מרתיעה ועוצרת אותי, אני מרגיש שום סיכוי להיות מסוגל להוציא מעצמי משהו, לא את התוכן שהייתי מעוניין ואף לא סתם סמול טוק כי מסובך עד מאוד עבורי לחבר הכל ביחד או למצוא את המלל הנכון ברגע האמת, אולי אין לי את הידע האינטלקטואלי הכי גדול אבל אני רואה גם אנשים אפילו יותר "סתומים" ממני שמצליחים להרגיש בנוח ולהיות שותפים בחברה בדרך שלהם. לעומת זאת בחלומות שלי הרבה פעמים אני בדיוק בצורה שאני מייחל להיות, אני קליל, מצליח להתנהל בצורה שוטפת, להגיד את הדברים שעושים את זה ובתור עצמי, יכול להיות סתם דברים קטנים שמוציאים אותי סימפטי וכאחד האדם ולהרגיש נפלא, כתוצאה מזאת זה גם עושה לי עצב אדיר וקנאה גדולה למה אני לא יכול להיות ככה גם במציאות ושזה כל כך רחוק ממני. השתלשלות העניינים גורמת לי לספקולציה שהקושי, מכשול, כבדות שקיימים אצלי קשורים בפעילות ותפקוד המוח, לדוגמא שיש בעיות בעיבוד מידע, בשימוש בדמיון וביכולת להשתמש בזיכרון, האם יש דרך לפתח ולשפר אלמנטים כאלה? האם מקרה כמו שלי מוכר בכלל בעולם הפסיכולוגיה ויש סיכוי להשיג פיתרון כלשהו?
שלום קובי, זה נשמע קשה לחיות עם הפער בין מה שקורה במציאות לבין מה שאתה חולם להיות. אני מאד ממליצה לך לא לאבחן את עצמך. יכולים להיות הסברים רבים ונוספים למה שאתה חווה והנסיון לאבחן את עצמך לא יוביל לשום מקום פרט לתסכול נוסף. כדאי מאד שתפנה לטיפול פסיכולוגי, שיכלול גם אבחנה וגם ובעיקר- טיפול והתיחסות לקשיים. ליאת.
מנהל פורום פסיכותרפיה
