בקשה...
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
הי, יש לי בקשה קצת חריגה. אני המון שנים בטיפול. המון. ואין לי שום כוונה לעזוב. נקשרתי אליה מאד... אבל לאחרונה בא לי להוסיף "טיפול מהצד" אצל מטפל/ת אחר/ת. אני יודעת היטב שזה מאד לא נכון, ובכל זאת, רציתי לשמוע ממישהו שהתנסה בטיפול כפול, האם זה באמת נורא כל כך?
לא . זה לא נורא בכלל רק מבלבל ויקר יותר .
אבל במקרה שלי הכסף לא רלוונטי, רק הבלבול...
הי לך, המשאלה כשלעצמה לא נשמעת חריגה. אבל בטיפול כמו בטיפול לומדים מה משמעות המשאלות ולאו דווקא לממש אותן. למה לא לשתף אותה בפנטזיה שתיארת? נראה לי מן ההגינות לעשות כן. אני חושבת שאם מדובר בצורך למצוא חדש נגיד, אזי גם אפשר לנסות לרענן בתוך אותו קשר טיפולי (שיש להניח שיש בו כבר אלמנטים טחונים ולעוסים וכיו"ב). בכל מקרה, הייתי חושדת שיש פוטנציאל הרס עבורך אם התכנון הוא לנסות משהו שכזה מתוך הסתרה ואי ידיעה של המטפלת אליה את קשורה כל-כך. א.ה.
שלום לקוראת, קודם כל "נורא" זה לא. :) הענין הוא מה עומד מאחורי הצורך שלך שהתעורר דווקא עכשיו. נראה לי חשוב שתשאלי את עצמך שאלות אלו: מה טיפול נוסף אמור לספק? האם יש משהו שאינך יכולה להביא לטיפול הנוכחי? האם זה מוכר לך מחייך, הרצון "למקבל" (בשפה עממית)? האם קורה משהו שקשה לך כעת בטיפול? האם יש איזשהו קושי לדבר עם המטפל/ת על משהו? ועוד... כפי שנאמר לך מתחת, טיפול נוסף יכול להכניס הרבה בלבול וקושי במיוחד אם אינך מתכוונת לשתף את המטפל/ת בכך. ליאת.
אחרי כ''כ הרבה שנים, אני מרגישה שבמידה מסוימת הטיפול הנוכחי מיצה את עצמו. הוא מהווה לי מסגרת תומכת, ולכן אינני מוותרת עליו. חוץ מזה, בעוד תקופה לא ארוכה היא מגיעה לגיל פרישה, כך שאינני רוצה לקחת הפסקה, ולו זמנית, דווקא עכשיו. הדבר היחיד שאינני יכולה להביא לטיפול הנוכחי, הוא הרצון שלי לנסות "עוד משהו" (וכן..., גם את ניסיונות העבר הקודמים שכבר מימשתי...) א.ה., כתבת שאפשר "לנסות לרענן בתוך אותו קשר טיפולי". יש לך אולי רעיון איך? כי זו בעיקר המטרה שלי בחיפושי אחר טיפול נוסף. וליאת, הבלבול והקושי כבר נותנים את אותותיהם, לפני שעשיתי משהו. אבל אליהם מתלווה גם תחושת החמצה שאינני עושה זאת... כי אחרי הכל, טיפול אחד אינו יכול לספק הכל....
הי שוב, אני חושבת שלפחות כדאי שתבררי מה קורה במציאות עם "גיל הפרישה" , ולא רק במחשבותייך. כבר שאלת ובדקת, נגיד, אם היא ממשיכה לעבוד, האם לאו, או אולי באיזו מסגרת אחרת? גם אם החלטתה היא להפסיק, לפחות תדעי באמת (או שמא דיברתן על כך ואת כבר יודעת ממש) ותתכוננו לכך. אני חושבת שאם עוד לא שוחחתן על כך, אז כדאי להעלות את חרדותייך בהקשר לפרידה בכלל וזו בפרט. זה עצמו, או מתוכו, אולי יכול להיות החידוש והרענון ה-לדבר על מה שניסית לחמוק ממנו במשך מה שאת קוראת המון-זמן. אולי העבודה העיקרית בטיפול. חבל לפספס. חוצמזה ש- כמו שרובנו די יודעים - סודות יכולים לאכול מבפנים... וגם מיחזור והעלאת גרה זה כבר לא משהו. יכול להיות שגם קשרים חדשים מקבילים עם אנשים ולאו דווקא טיפוליים (כגון: חברתיים, קשרי עבודה, וכד' גם יכולים להוות חומר מרענן שיתאים גם לעבודה המשותפת של בינתיים). א.ה.