פרוגנוזה של GENDER IDENTITY DISORDER

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

20/01/2012 | 22:10 | מאת: SURVIVOR OF GID

שלום רב אני בחור בן 23.5. כל החיים שלי מאז שאני זוכר את עצמי הרגשתי לגמרי שאני אישה, אבסולוטית זהיתי את עצמי כאשיה, הזדהיתיעם בגדי נשים,התנהגות נשית,תמיד אבל תמיד הרגשתי שנולדתי בגוף הלא נכון, וכל סממן גברי בגוף שלי היה מפריע מדכא אותי נפשית ורגשית ותמיד שאפתי לטיפול הורמונאלי לשינוי מין. (אני אקצר כי באמת יש הרבה מה לספר).. העזתי לגשת לפסיכיאטר לבקש עזרה רק בגיל 20. נפגשתי בפעם הראשונה והיחידה בחיי עם פסיכולוג, פסיכולוג בכיר מנהל יחידה הפסיכולוגית בבי"ח מוביל בארץ ולאחר פגישה של 30 דקות (בלבד!!!) אובחנתי ע"י כסובל מהפרעה בזהות מגדרית ומיד רשם לי מכתב הפניה לאנדוקרינולוג ע"מ להתחיל טיפול הורמונאלי. אני איש מטבעי מהסס וטוב שכך! ההפניה נשארה בידיים שלי 18 חודשים שלמים ולא פניתי לאנדוקרינולוג עם כל הדחף הפנימי והרצון האדיר "להתחיל כבר" בשינוי של כל חיי! פתאום, לפני שנה וחצי, הכל נעלם!!!!!פתאום לא מרגיש יותר את הרצון להפוך לאישה, הרצון שלווה אותי מאז שראיתי את האור הראשון ושגרם לפסיכולוג לאבחן אותי בפחות מחצי שעה!! כן,זה היה נס בכל מובן, שאני עד היום ,אחרי כשנתיים מהנס, נדהם ומופתע. האמנתי שהנסים קורים גם במאה ה21 הכל הוחלף עם דחף ורצון פנימיים עצומים להפוך לגבר של כל הגברים!!! לאחר הנס הזה חייתי את התקופה הכי יפה בחיי.חייתי עם רגשות של ניצחון במלחמה בת 1000 שנים, או החלמה מלאה ממחלה עם 100% סיכויי מוות..בקיצור ביום הזה נולדתי באמת. רצית לציין שמאז השינוי המגדרי קרו לי שינויים מהותים במיניות במגמה ברורה: מגיי פסיבי לגיי אקטיבי לביסקסואל- כיום אני סטרייט בכ50% !! מזל שלא התחלתי בשום טיפול הורמונאלי כי אז הייתי מתחרט כל חיי.מזל שאני אדם מהסס וחשוב יותר מדי על הדברים. רק החיוך הנדהם והמואר התחיל לכהות כשעלתה בראשי השאלה של כל השאלות : ה א ם ז ה י ח ז ו ר א ל י י ???? האם באמצע או בסוף שנות חיי אחזור לייסורים ולקונפלקטים הפנימיים שליוו אותי כל חיי?? מה באמת הפרוגנוזה של הפרעה זו?? מה גרם לכך שההפרעה תחלוף פתאום ללא התראה מקדמת ובצורה קיצונית עד הרצון העז להפוך לגבר בכל מובני המילה עם הרגשה של "לפצות על השנים שחלפו"?? האם שינוי אישיותי יש לו השפעה כלשהי על ההפרעה GID? (בתקופה שבה קרה השינוי הייתי בסוף שנתי השנייה באוניברסיטה) מחכה לתגובתך עם כל רגשותיי ותקוותי וכל אות בתגובתך חשובה לי. תודה רבה רבה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, אפשר להבין את החרדה שאתה חש ש"הכל יחזור". בתחושתי זה פוגש אותך בהרגשה שאמנם קרו הרבה שינויים בחייך אבל זה בדיוק מה שמפחיד, שאם הכל נתון לשינוי אז השינוי יכול לקרות לכאן ולכאן. זה קצת מרגיש שהשינויים קרו לך "פתאום" ואתה חווה אותם כנס בגלל זה. בגלל ההרגשה שהם לא באו אחרי תהליך ארוך של בחינה עצמית ומודעות עצמית פנימית אלא כמשהו שהגיע מבחוץ לך. אני ממליצה לך לגשת לטיפול פסיכולוגי כדי להבין יותר מה קרה ומה עברת. ממליצה גם אולי פחות להתעסק באבחנות ובהגדרות ובפרוגנוזות אלא בך עצמך. מה קרה בעבר, מה כיום ומה אתה רוצה שיהיה בעתיד. בטיפול תהיה לך ההזדמנות לבסס את התחושות שלך על מקום פנימי ועמוק משלך ואז גם תפחת החרדה מפני שינויים נוספים ומפני השאלה "האם הכל יחזור" ליאת.

מנהל פורום פסיכותרפיה