מבולבלת
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
ליאת שלום. זו פעם ראשונה שאני כותבת שאלה בפורום, אך אני קוראת בו מידי פעם ואני מאוד אוהבת את תשובותייך. אז ברשותך, יש לי שאלה. התחלתי בטיפול פסיכולוגי, נפגשתי עם הפסיכולוג כבר 10 פגישות. אציין שהטיפול הינו לפי יונג (פסיכולוגיית המעמקים)עם אוריינטציה רוחנית. עד הפגישה האחרונה חשתי שהמטפל אדם נעים ואמפטי, שמסוגל להכיל את סיפור חיי, שאינו שגרתי, ושאינו פשוט להכלה וגם את תפיסותיי השונות וזאת מכיוון שאני אדם מאוד רוחני. הבעיה היא שבסוף הפגישה האחרונה הוא שאל אותי שאלה שלא מניחה לי, שמאוד מאוד מכעיסה אותי, שגורמת לי לרצות שלא להגיע יותר, אני ממש ממש פגועה. הבנתי את משמעות השאלה רק כשהגעתי הביתה, אני לא מצליחה להבין את מקור השאלה, מדוע הוא בכלל שאל אותה? אינני מרבה לדבר במפגשים, ובסוף הפגישה הוא שאל אותי מדוע השארתי את המיטריה מחוץ לחדר , עניתי לו שפשוט לא רציתי ללכלך לו את הרצפה, ואז הוא אמר לי :"אני מבין שאת לא רוצה להביא הנה את הלכלוך, אולי את מפחדת להזיק? אולי את מפחדת להזיק לעצמך? אולי את מפחדת להזיק לאחרים? אולי את חושבת שאת מסוכנת?" שאלתי אותו למי אני מסוכנת? ואז הוא ענה לי אולי לעצמך, אולי לאחרים? הייתי המומה מהשאלות האלו מכיוון שמעולם לא העלתי נושא שמקושר לפגיעה עצמית חלילה או לפגיעה באחרים. אני פשוט לא מבינה מאיפה זה הגיע? אני לא מבינה למה הוא התכוון. בסיכומו של דבר אני אדם מאוד רגיל, מאוד שפוי, מתפקד, אני אישה נשואה , עם ילדים. הבעיות שלי הן מינוריות יחסית... הגעתי אליו מכיוון שאני מוטרדת מנושא ספציפי. אוףףף... אני אצטרך לחכות לפגישה הבאה על מנת לשאול אותו למה הוא התכוון. ליאת, אודה לך מאוד באם תעני לי. תודה, אורית.
הי אורית, קראתי את מה שכתבת והתחברתי למשהו שגם לי קרה והכעיס אותי אבל הבנתי שזה בא ממקום של לברר ולבדוק, המטפלת שאלה אותי וכיוונה אפילו לכך שאולי אני מקיאה ואפילו פעם אמרה לי אני אבין אם תקיאי...בחיים שלי לא גרמתי לעצמי להקיא, אני לא בולמית אבל כנראה שהיא חשבה, פשוט התאים לה לסיפור חיי כנראה... כעסתי וזה ממש היה לא במקום, לקח לי קצת זמן עד שבסוף פשוט הסברתי לה שזה לא ככה והבהרנו את הנקודה הזו וכך הבנתי שהמטפלים נתקלים בכל כך הרבה מקרים ולפעמים מה שאנו מספרים מתאים לתאוריה מסויימת כנראה שזה בא מרוב מטופלים :)... פעם אחרת היא אמרה לי משהו שדווקא כן היה נכון, אבל הכעיס אותי כל כך שאמרתי שזה לא ככה עד שבסוף גיליתי שהיא צדקה...אז אל תכעסי כל כך הוא פשוט מנסה לבדוק איתך....ואת רק בתחילת הדרך..אז בהצלחה.. מיכ
מיכ, תודה על הדוגמא שנתת ... אני אכן בתחילת טיפול ואני עדיין לא לגמרי יודעת איך הדברים עובדים...
היי אורית, כמה דברים שעלו בי בעקבות מה שכתבת. קודם כל, האם מעבר לידע התאורטי על יונג וכו'...את יודעת מהו טיפול? כי טיפול מתחיל "לקרות" באמת בדיוק מתוך אותן אינטראקציות שתיארת. טיפול אינו קורה כשהכל תמיד זורם וחלק ומובן ונעים אחרת בשביל מה להגיע לטיפול? טיפול קורה כאשר מביאים את מה שאינו נעים את מה שקשה את מה שכואב ולפעמים עצם הטיפול הוא השחזור של החוויות הכואבות בתוך החדר. כלומר: השאלה של המטפל היא בסב"כ נסיון מצידו להתחיל לגעת בקושי. הוא לא שאל אותך או רמז שאת פוגעת בעצמך או באחרים הוא שאל האם את מביאה לחדר גם את הקשיים האמיתיים, הבעיות את מה ש"מלוכלך" (זו מטאפורה שנאמרה בשפה טיפולית). גם ממה שכתבת פה יש תחושה ע"פ הניסוח שאולי את אכן פוחדת להרגיש שיש קושי? אני שואלת...כי איני יודעת. את מציינת שאת שפויה, בעיות מינוריות וכו'...בזמן שלא נשמע לי שמישהו רמז שאינך שפויה. :) נשמע שהוא רמז לאפשרות של לגעת במשהו יותר פנימי אצלך. מאד חשוב שתפתחי איתו את מה שהרגשת, זה יעזור לך להבין גם מהו תהליך טיפולי גם את המטפל וכוונתו וגם את "השפה" הטיפולית שאכן צריך להתרגל אליה ומי שלא היה בטיפול לעיתים באמת לא מבין אותה. ממש לא כדאי לנטוש בשלב כזה, להיפך. ליאת.
אני מניחה שאת צודקת... אין ספק שיש לי קושי להעלות נושאים מסויימים בטיפול. הנושאים שכן העלתי היו חלקיים מאוד. ואכן כנראה שאני עדיין לא מבינה לגמרי את השפה הטיפולית. מודה לך על תשובתך, היא מאוד עזרה לי...