כואב לי

הי ליאת, בימים האחרונים אני עצבנית וכועסת מאוד על עצמי, על זה שאני לא מצליחה לצור קשר משמעותי עם משהו ועל זה שאני מונעת מעצמי כל אפשרות לקשר כזה.הפעם האחרונה ממש קשה לי- חברה טובה שכנעה אותי ולא ותרה לי להכיר בחור גם טוב וגם מליונר שרצה להכיר להכיר אותי ואני ברוב טפשותי אחרי הפעם הראשונה שדברנו אמרתי לו שזה נראה לי לא מתאים כדי לסיים את הקשר הזה מהר וזה לא נכון הוא כן היה מתאים וכן רציתי ו רק פחדתי נורא שאני לא מתאימה לו שהוא לא ירצה אותי אחרי שיכיר אותי ושאני משעממת ופחדנית גדולה ושלא אעמוד בציפיות שלו. עכשיו אחרי יותר מחודש שאני אומרת לעצמי כמה אני מטומטמת שישר אמרתי לא במקום לזרום היה לי אומץ לבקש מהחברה שלי ששוב תנסה לבדוק איתו אבל עכשיו הוא לא רוצה ואני רק כועסת נורא על עצמי כמה אני מפגרת שהיה לי משהו טוב ואני מנעתי מעצמי את הטוב הזה וכמה אני טפשה שכל פעם אני מתנהגת באותה צורה של פחד מאוד גדול מכולם ושאני לא יודעת לנצל אפשרויות אלא רק למנוע מעצמי טוב וחושבת כל הזמן על מה יגידו ואיך אפשר לרצות את כולם רק לא לדאוג לעצמי. כבר שנה אני בטיפול וכלום לא עוזר וכלום לא משתנה אני חוזרת על אותם טעויות כל פעם ונמאס לי מעצמי!!! זהו, רציתי לשתף משהו בכעס הגדול שלי על עצמי . תודה שיש לי לכתוב