אולי זה רק נדמה לי

הי ליאת והי לכם באי הפורום, אני מרגישה שמתרחשת כאן בפורום דינמיקה אחרת ואני לא יכולה שלא לקשר זאת אליך ליאת, ולעובדה ששיתפת אותנו במשהו כל כך פרטי שלך. זה זמן מה שכותבי הפורום הפעילים- נעלמו ואולי זה רק נדמה לי ואולי זה סתם צירוף מקרים. כן, אני יודעת שגם אני הפסקתי לכתוב, אלא שאצלי הסיבה היא שחזרתי לטיפול שלי ואני עדיין מנסה למקם את עצמי בקשר שלי איתה . אז אחזור לפתיח. אנחנו יודעים שאת ליאת בתקופת אבל ואולי בגלל זה לוקחים צעד לאחור? לפנות לך מקום עבור עצמך, לא לדרוש ממך להשקיע בנו כוחות ומחשבה, לאפשר לך להסיר קצת מהמחוייבות לעשייה. ואולי זה מאפיין רק אותי ? שברגע שדמות שאמורה להגן נחלשת, או שנחלשת בתפיסה שלי, אני מרפה ממנה, מניחה לה ולומדת לסמוך על עצמי ולהסתפק בעצמי ? ליאת, האם גם את מרגישה שהכותבות הוותיקות מנסות לאפשר לך כעת מרחב לעצמך ? סתם.... הרהורים של בוקר שישי אני מתגעגעת לקרוא את אלו שנעלמו מכאן לאחרונה.. ליאת- שיהיה לך הכי קל שאפשר שבת נעימה וחמימה לכל באי הפורום דנה

הי דנה, התנסחת בעדינות וברגישות רבה, ועל כך אני מצדיעה לך. אבל כמתבוננת מבחוץ, אינני יכולה להתעלם מעובדה אחת ברורה: כשרצף נשבר, כשהדלת נעולה ולא יודעים כמה למה ומה - זה תוצאה צפויה... וחבל :-(

ליאת, מסכימה איתך אך גם לא . מתוך היכרותי הוירטואלית איתך, אני מרגישה שהכי נכון כעת פשוט להודות לך על המענה המושקע, כרגיל , ובזה לסיים הדיבור בעניין . שתזרח כבר השמש, לכולנו דנה