ליאת

הברזתי מהטיפול אתמול שבוע שעבר חטפתי התקף חרדה ויצאתי באמצע שיחה ובכיתי בחוץ על הרצפה היא באה וחיבקה אותי ונתתי לה. לאחרונה אני מתחילה להתקרב אליה ולהיפתח יותר וזה ממש מכאיב כי אחרי שנתיים וחצי של טיפול רק עכשיו שאני גם אצל מטפל אחר שמתעקש שאני צריכה לבנות איתו יחסים טיפוליים אני מבינה שאני מתנגדת שם כי אני כבר נקשרתי . במידה מסויימת רציתי טיפול אחר עם מטפל שלא אכפת לי ממנו כדי לשפוך הכל והשינויים יקרו מהר יותר בלי שיכירו אותי ואני מתחרפנת מזה שהחדשה מנסה להתקרב אלי ואין לי כוח לעוד קשר אני רוצה כבר לראות שינויים וזה מתסכל אותי אבל אם אני חושבת על הבסיס הטיפולי שהנו קשר שהחדשה מתעקשת עליו אני מגלה שכבר יש לי אותו וההגנות האלה שלי שנשרו עם הזמן והעובדה שאני מביאה אליה פתאום את הכל עוזרות לי להבין שכל השינוי שחל בי נוצר בעקבות הקשר למרות שזו לא הייתה הכוונה בהתחלה לא שלה ולא שלי . קשה לי עם העובדה שאני מתקרבת לפצע עם זה שאני יודעת שאין מנוס מלהכניס אותה לתוך הכאב ושזה יגרום לי דווקא להתקרב אליה אני מתקשה לוותר על הפרסונה שלי כי אנשים מוקסמים יותר מהתדמית שלי מבלי לדעת כמה כאב יש בי ואין לי מושג מה יקרה אם היא תכיר אותי באמת אבל ההרגשה שלי היא שהגעתי לקרבה דווקא איתה . אני יודעת שאני מרשימה אותה אני מרשימה לרוב בגלל המראה החיצוני שלי שלצערי הוא הכוח היחיד שיש לי . קשה לי אבל להכניס אותה למקומות כואבים ולהגיד לה שלמרות שאני משדרת את ההפך הגמור כי אני יודעת אך לשחק את המשחק הפער הוא עצום בין מה שאני מרגישה למה שאני משדרת . אך אומרים שאני מרגישה טיפשה לפעמים שאני מפחדת שיכירו אותי מפחדת להרגיש אהבה מפחדת להראות איפה אני חלשה שהתחושה היא שאי אפשר לאהוב אותי . שאני מפחדת מהפצע הזה של להתקרב ולהיות תלויה בה מפחדת שהיא תדחה אותי. שאני לא רוצה שהיא תנסה לשנות אותי יותר אלא פשוט תאהב אותי כמו שאני עם כל הכאב הזה בלי הפרסונה יענו שתקבל אותי עם כל החסרונות שיש בי . כדי שאני אוכל לקבל את עצמי ולאהוב שיהיה לי את עצמי אחרי שאני יורדת מן הבמה ומורידה את המסכה . זה כל כך כואב אבל להחשף ככה אני אפילו לא יודעת אם אפשרי לאהוב אותי . לפעמים גם שאני כותבת פה יענו אני אומרת מזל שזה רק וירטואלי כי זה פחות מכאיב להרגיש שאת נרתעת מההצפות שלי פה כי אני לפחות יכולה להגיד שבמציאות דווקא היית מחבבת אותי . זה קצת מביך לזכור את כל מה שרשמתי כאן עם מבוכה כזאת אני לא יכולה להתמודד אני מקווה שנתקלת בבחורות יותר שרוטות ממני כך שהמפגש איתי לא שינה יותר מדי . מעניין אם אפשרי בכלל לאהוב אותי? את חושבת שהיית מחבבת אותי אם היית מטפלת שלי ? אני מניחה שלא תעני לי בכנות במידה והתשובה היא שלילית או שתעני בצורה דיפלומטית . גם אני הייתי עונה ככה מן הסתם לכן השאלה קצת מיותרת אני לא הייתי אומרת למישהו בחיים שאי אפשר לאהוב אותו גם אם אני נרתעת ממנו . לא משנה קצת נסחפתי היום .אני מנסה ללמוד למבחן ובמקום זה אני חושבת על החיבוק שלה ועל הקרבה וכמה שזה מפחיד אבל גם נעים . כמה הייתי רוצה לדעת שיש בי גם יופי פנימי ולא רק חיצוני . נשבעת לך לפעמים אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי . כמה אפשר להיות כזה מתוסבך ?

אני מרגישה את זה למול הוותיקה לא החדשה והתחלתי להרגיש שעברתי לחדשה .זאתי טוענת שקשר הוא הבסיס הטיפולי ואם כך אז בשביל מה אני מתחילה אחד אחר אם כבר אני מרגישה את מה שהייתי אמורה להרגיש עם החדשה במרוצת הטיפול ?זה מה שמבלבל אותי . וכן הכי קשה לי זה לאהוב את עצמי והכי גרוע שאין לי מושג אך מתחילים לאהוב את עצמך בלי תלות בגורם חיצוני ?