זהות
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום, בני בן שנתיים וארבעה חודשים נמצא בעיצומו של מרד גיל השנתיים שמתבטא בסרבנות, בעקשנות, בשליטה, ברודנות מצידו. מדבר כל הזמן בשפת נקבה "לא רוצה", לא יכולה", "רוצה לעלות". אני מתקנת אותו מיד אך הוא ממשיך בשלו. כשאני מלבישה אותו במכנסיים הוא בוכה וצורח ומסרב ללבוש את המכנס ומבקש כל הזמן שמלה. אז אני בוחנת אותו ואומרת לו "בוא נלבש שמלה" והוא רץ אליי מיד מחוייך ומאושר. כשהוא נשאר בלי מכנס הוא מנסה למשוך את החולצה כמה שיותר למטה ומחזיק אותה לצדדים "כמו שמלה". לפעמים סתם מושך את החולצה ונשאר מכופף עם הרגליים כדי שהחולצה תהיה יותר ארוכה ותכסה את רגליו "כמו שמלה" ואומר "הנה השמלה האדומה שלי" (לפעמים גם שר את השיר בשמלה אדומה...) יש לציין שאני אם חד הורית ואינני נוהגת ללבוש שמלות אך מציינת שהוא רואה הרבה קלטות של רינת גבאי בוא היא מופיעה לעיתים בשמלות. כשהוא רואה מישהי עם שמלה הוא מתקרב אליה נוגע ומזיז לה את השמלה. לציין גם שאיך שהוא קם מהמיטה בבוקר הוא כבר רוצה שמלה ומבקש שאוריד לו את המכנס כדי שיוכל להשאר עם החולצה וימתח אותה "כמו שמלה". 1. האם מדובר במשבר זהות? 2. האם זה נורמלי שהוא דורש כל הזמן שמלה ובובות ופחות מתעניין במכוניות? 3. האם מדובר בעיניין חולף או שיש צורך בהתערבות מיידית ובהדרכה?? אשמח לקבל תשובות מהירות אני קצת בלחץ.
היי ענת, אני לא עוסקת בהדרכת הורים או טיפול בילדים טלא במבוגרים ולכן אני חושבת שעדיף שתעלי שאלה זו בפורום "פסיכולוגיה קלינית של הילד" שגם הוא באתר דוקטורס. בטוחני שתקבלי שם תשובה מהירה וטובה. ליאת.