אמא שטלתנית

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

27/02/2012 | 17:30 | מאת: אסתר

מה לעשות אני בת 60 חיה טוב בעל ילדים נכדים ובריאות והלואי וימשך ככה,אימי בת 82 גרה בקרבתי ובקירבת אחותי,כשסבי ניפטר (אבא של אבי ז"ל )היא גנבה את הירושה של סבי עם אחיה ששיתף פעולה איתה,איך היא גנבה?כשסבי האלמן היה חולה (אבי ניפטר לפניו)אימי לקחה אותו למס' ימים לביתה ובהזדמנות הראשונה היא ואחיה קראו לעו"ד ושינו את הצוואה לטובת אימי,סבי הוריש לפני לשלוש נכדותיו ואני ביניהם,הדברים התגלגלו במהירות הבזק סבי ניפטר אחרי ימים אחדים אחיה גנב מאימי כמה שיותר ,אימי עברה לבית של סבי ועיני אחיותי ואני כלא מאמינות כמו סיפור דימיוני או טלנובלה,נושלנו מהירושה של סבי כעסנו ולא דיברנו עם אימנו הרבה זמן,היא ניסתה לפצות אותנו בכסף לכל אחד אבל הגנבה נישארה בעינה,עכשיו אמי בת 82 עברו מאז 40 שנה ,השלמנו אבל לא שכחנו,תמיד אני עוזרת לה עם זה תור לרופא קניות וכן הלאה גם אחותי שגרה בקירבתי,אחותי הגדולה לא רוצה קשר עם אימי מאז,זה לא רק הגנבה שלה, תמיד יש לה טענות,תמיד אומרת את המילה האחרונה לא יודעת להקשיב רק לעצמה לא מפרגנת תמיד כועסת והיא הצודקת,אתמול ביקרתי אותה עם בני,ופתאום כעסה על משהו שהיה בעבר היא מספרת לבני ,שאני לא הייתי איתה בסדר איך שהיא אמרה ככה כל כך כעסתי ואמרתי לה את גנבת כסך ובית שלא היה צריך להיות שלך אלא לילדייך את מלבינה את פני בפני בני ?וכך יצאנו בכעס נוראי כשהיא צועקת שאני לא אבוא אליה יותר(זה לא פעם ראשונה שהיא צועקת ואומרת ככה)אבל הפעם אמרתי לעצמי אני צריכה שקט נפשי אני לא ילדה אני כפי שכתבתי בת 60 אין לי כוחות לסיפור הזה ,זה לא הכסף שגנבה היא אמא שלי היא לקחה אווקיי לקחה לקחה ,אבל המעשה הלא ישר הזה יוצא לא טוב השאלה מה דעתך איך את רואה את זה?הכוונה, שבלב קשה לי אני לא מעונינת להיות בקשר איתה,אלא אם היא תתקשר ותרצה עזרה אני לשירותה אין לי בעיה עם זה,אני רוצה קצת התרחקות ושקט נפשי כמו שכתבתי אמי למרות 82 שנותיה היא אישה חזקה השנים עושות את שלהן ליבי כואב על אימי אבל אני רוצה התרחקות למרות שאחותי שלידי חושבת כמוני מה דעתך תאירי את עיני תודה רבה רבה

שלום אסתר, קשה לי לענות לך מבלי להבין את כל מערכת היחסים המשפחתית והרב דורית שאת מתארת. אני רק יכולה לומר שבדר"כ כסף הוא לא באמת הנושא, כעסים על כספים וירושות הם בדר"כ התוצאה של מערכת יחסים בתוך המשפחה שנבנתה או לא נבנתה עוד קודם, של ציפיות שלא מולאו, צרכים שלא נענו ועוד ועוד. הבעיה היא, ואת מתארת זאת שריבים כאלו נמשכים לעיתים על פני מספר דורות וכך במקום לעשות תיקון אמיתי הנושאים הלא פתורים בתוך המשפחה משתחזרים שוב ושוב. אני ממליצה, במידה וזה מאד מפריע לך לבדוק בטיפול שיחתי יותר לעומק כיצד להתמודד ואולי אפילו כיצד לתקן גם כעת את מה שניתן לתיקון ולאו דווקא במובן הכספי. אחד הדברים הכואבים ביותר זה להגיע עד לרגע המוות של ההורה תוך כדי כעסים בלתי פתורים ואז רק להסתכל אחורה ולהצטער שהקשיים לא דוברו עוד קודם. ליאת.

מנהל פורום פסיכותרפיה