שלום לכולן!

וואו...המון זמן לא הייתי כאן! אפילו לא רפרפתי... אבל היום פתאום נזכרתי בפורום היקר והחלטתי להציץ...וראיתי ליאת שילדת!!! מזל טוב!!! ממש שמחה בשבילך! אני ממש בטוב, כבר חודשיים אחרי הכימותרפיה האחרונה, הכוחות חוזרים, השיער מתחיל לצמוח... ומסתבר שאולי הם טעו באבחנה שלי ואין לי לימפומה כל כך נוראית כמו שחשבו בהתחלה אלא סתם לימפומה שאינה דורשת השתלת מח עצם, אז לבנתיים ההליך הנוראי הזה נחסך ממני. חוץ מזה הילדון שלי מהמם והוא כל עולמי! אני מאוהבת כל כולי... אני עדיין בטיפול והכל הולך טוב... בקיצור חוץ מסרטן, הכל טוב! מקווה שגם אצלכן (הבנות הותיקות) טוב, מעניין אותי לשמוע מי עדיין כאן- ליאת אני יודעת, דפי? נעם? חמוטל? ניצן? מה עם המסיבה בוילה בקיסריה? דורותי

איזה יופי לקרוא ממך ועוד בשורות אופטימיות כאלו! אני תמיד פה... קוראת, מתעדכנת ולפעמים גם שואלת\מגיבה. כזאת קבוצת בנות מיוחדת - באמת שווה פעם פגישה (: אני מנסה לדמיין כל אחת ואחת, לצייר אותה בעיני רוחי, מפנטזת להשוות בין הדמיון למציאות. הפורום הזה הוא אחלה של מרחב פוטנציאלי.

הי לך איזה כיף לשמוע ממך,ועוד שאת ממש בטוב... איך המציאות לפעמים כל כך עוזרת לקבל פרופורציות בחיים. ולגבי המסיבה,אני מציעה שנחכה עוד חודש ,כבר יהיה יותר נעים ונוכל לעשות אותה בבריכה :) בשמחות ליאת

התרגשתי לקרא אותך. שמחה לשמוע שהעננים מתחילים להתבהר... לא שוכחת שילדנו באותו חודש,ובעצם חוות את המתוקים שלנו,ביחד. איחולי לעתיד ורוד ופורח כמו האביב שבפתח. ותעדכני,כי אנחנו רוצות לשמוע ממך עוד.

הי דורותי, קראתי אותך פעם, פה בפורם...גם כתבתי לך פעם בשם אחר..לא חשוב...שיהיה לך רק טוב ותהני מהקטנצ'יק...אפשר להצטרף לחגוג בקיסריה? אני בדיוק אמורה להפרד מהטיפול בגלל בעיות כלכליות, נשמע רע נכון? לא יודעת אולי אתגבר על כך...יש לי שלושה חודשים בערך לחוות את הטיפול...אז מסיבה כזו תתאים בהחלט! אוכל לבוא עם הנהג הפרטי והלימוזינה ולצרף כמה אנשים...

לשמוע מכולכן...בעצם רק דפי ונעם לא נמצאות... אני אכן אופטימית וחזקה, הסרטן באמת מכניס לפרופורציות אני חייבת לשתף שחלקה הגדול של האופטימיות נובע מכך שכשחליתי, התחלתי במקביל לטיפול ללכת לדיקור סיני אצל בחור שזה גם דיקור וגם טיפול נפשי (לפחות ככה אני חווה את זה) רק מפרקספקטיבה אחרת, בודהיסטית יותר. הוא לא רוחני מעצבן, ואני לא צריכה לחבק עצים, אבל הוא בהחלט מצליח להוציא ממני את האופטימיות ולנסות ללמוד מכל הדברים הנוראיים שעברתי בחצי שנה האחרונה... טוב, אז נתראה בביתי בקיסריה (ליאת- הבריכה כמובן מחוממת), תביאו את המחבטים, נשחק גם טניס... אוהבת דורותי