יום הולדת
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
היום...כן ביום הראשון של האביב...נולדה ילדת האביב...אחלה של שם בחרתי לי....אבל רק מבחוץ...מלאת חן וקסם, חיוכים חיצוניים...בפנים אולי ילדת חורף....לא מתחברת ל"מזל טוב" או "יום הולדת שמח" אולי מישהוא יכול לומר משהו? ככה לשנות אווירה..האם מוכרחים לשמוח ביום ההולדת??????מישהוא יכול לספר על יום ההולדת שלו? עוד מישהוא חוץ ממני לא ממש אוהב את יום הולדתו? האם זה הגיוני בכלל????
היי מיכ, מיכל? מזדהה לחלוטין. פעם הייתי שמחה ביום ההולדת. היום זה פשוט יום שאני מחכה שיעבור. קשה לי לשמוע מזל טוב וברכות ובעיקר: אז איך את חוגגת? מה יש לחגוג. וצריך להיות סבלניים ומנומסים למברכים. אוף. שיעזבו אותי בשקט. קשה לי ביום הזה. במיוחד. ולא. לא מוכרחים להיות שמחים ביום ההולדת. אבל אולי תפרגני לעצמך ותעשי משהו רק בשבילך. גם אם הוא לא מתאים לאחרים ולאוירה הכללית. כמו למשל: לסנן טלפונים. או להישאר במיטה יותר זמן? סתם פשוט להיות נחמדה לעצמך. ביקשת שינוי אוירה ולא עזרתי לך בזה.... סליחה.
תודה ניצן על ההבנה וההזדהות, אחלה רעיון...אהבתי שכתבת "נחמדה לעצמך" כי ההרגשה הכללית היא נחמדה לאחרים... ובאשר לשם מיכ..יכול להיות או מיכ או מיכל זה לא משנה...
היי מיכ זה יעזור אם אומר לך שגם אני לא אוהבת ימי הולדת? :) כלומר, זה באמת עניין אישי. אולי גם תלוי תקופה, מצב רוח ועוד. ממש לא חייבים לשמוח דווקא ביומולדת. העיקר זה כן למצוא איזשהו יום לשמוח בו, רצוי יותר מיום! לא כל אחד מתחבר לכך ש"צריך" לחגוג, לפעמים מרגישים שזה יום לחשבון נפש מסויים ואולי זה גם קשה, לפעמים זה יום שמגיעים אליו עם ציפיות ואז מתאכזבים... מה שאני מנסה לומר זה שדווקא משום שזה יום "טעון" בהרבה משמעויות אישיות נראה לי בהחלט מובן שהוא לא תמיד יהיה שמח. אני חושבת שזו קלישאה שכולם שמחים ביום הולדתם. הא...ומזל טוב, בכל זאת...! ליאת.
תודה ליאת..ומעניין שגם את לא אוהבת ימי הולדת :) תודה על השיתוף...וחוץ מזה טוב לדעת שלא רק אני וזה בהחלט יום טעון מבחינתי...אז לפעמים אני פשוט מחייכת לכלם ואומרת בנימוס תודה וזהו...אז תודה על המזל טוב בכל זאת...כמעט גיל עגול...מעניין אם למספר יש משמעות או שרק החליטו מתי נהיה ב"משבר" מוזר כאילו חייבים משבר בגיל מסויים ובגילאים אחרים לשמוח....
גם אני תמיד תמיד תמיד שונאת את היום הארור הזה, גם אף פעם לא מצאתי סיבה ראויה לחגוג (תמיד זה יום אבל, גילוי מחלה וכיוצ"ב אסונות שקשורים דווקא ליום שלי!) אבל השנה החלטתי ... שלא עוד! ולקחתי את המושכות לידיים, הרבה זמן לפני, ותכננתי ותכננתי ותכננתי... והיה יום ממש ממש של כיף ומעשים טובים ופינוקים שבחרתי לעצמי, בקיצור, יום שלא במהירה יישכח בקיצור, ההרגשה היתה ממש נוחה וטובה באותו היום. כמובן, שזה איכשהו גם זלג לכל אותו שבוע, היו חגיגות וחגיגות... ופשוט נהניתי מהרגע. כי ככה החלטתי. לשנות. ושמחתי שבסוף גם ככה יצא ושום דבר לא החריב את השמחה. ויצא לי מצוין. סוף סוף. מקווה שעזרתי לכן קצת.