עזרה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
אני מטפלת בהורים חולים (בחשש לסופני) ואני ג"כ רווקה מבוגרת אני בטיפול פסיכולוגי שהמטפלת טוענת שהשתפרתי מאד. אבל התחושה שלי שנהיה לי רע מיום ליום. כמובן שדברנו על זה, וללא הועיל. העיצה של המטפלת רק שאתקשר אליה בזמן מצוקה ומנסיון בטלפון כזה היא אומרת: יהיה טוב וכו' לפעמים זה באותו רגע מעט מקל אבל לרוב לא. איך יוצאים מהגהנום...האם יש סכוי בכלל?
היי לורן, מה שאני שומעת ממה שכתבת זה שאת אומרת שלמרות שאת "משתפרת" בתוך הטיפול משהו בך מבין שאי אפשר לשנות את המציאות המאד כואבת שאת פוגשת כעת- וזה ההדרדרות של הורייך. אני שומעת גם שחשוב לך לדעת שלמטפלת באמת איכפת ושהיא תוכל באיזשהו אופן להיות שם בשבילך לאור הבדידות שאת חווה והחרדה שהמצב מעורר. זה חשוב שאת יודעת שאת יכולה להתקשר אליה ושהיא מסוגלת לתמוך בך, או לנסות לתמוך בך...את זה היא יכולה לעשות אבל היא כנראה לא יכולה לקחת את הכאב שלך אלא להיות איתך בו. אלו הרהוריי... ליאת.
מנהל פורום פסיכותרפיה
