נעים מאוד
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
היי לכולם לפני שאתחיל..רק רציתי לציין שמשך שעתיים ישבתי וקראתי את ההודעות/תגובות שלכם, אתם מקסימים ומיוחדים. שולחת לכל אחד מכם חיזוקים ומתפללת בשביל לכולנו שנהייה במקומות טובים יותר במהרה. וליאת- שאלוהים יעניק לך חזרה על כל האנרגיות העצומות והעזרה שאת נותנת פה בפורום. אני חדשה כאן...התחלתי טיפול לפני יומיים. מלאה בעיות (למרות שאחרי שקראתי את כל התכתובות פה...אין ספק שיש מעט פרופורציות לצערי ) בגדול אני סובלת (עדין לא ידועה הסיבה) מחרדות קשות שמתבטאות בקנאה גדולה לבעלי ואובססיביות מיותרת,(ליאת ענתה לי בעבר על שאלה...ומשם מה שאכתוב עכשיו) נשואה לבעל שתמיד בוחר בלקשר מבקום לומר את האמת,מעדיף לא להתעמת וכו..כנראה שזה לא במקרה.בנוסף יש לי אמא לא הכי בריאה בנפשה...שאני סוחבת עול כבד ממנה שנים על גבי שנים...הורים גרושים אבא עזב...ואח אחד יקר..שעצמו לא עובר חיים קלים..אבא לארבע ילדים ונשוי/גרוש לאישה שגם ממנה הדעת ברחה שנים קודם. הגעתי לטיפול בכדי לטפל בבעיה שלי.בכדי להציף את הקושי הנורא והכבד מהמחיר שלצאת בכל העול לבדי( אמא,אחי,ואחיינים מקסימים שאני הופכת עולמות בכדי להוסיף קתץ אור לחייהם הלא כל כך פשוטים) לאחורנה הרגשתי שאני קורסת נפשית,נראה לי לראשונה חוויתי מהו דכאון באמת. אני תמיד נוחתת על הרגליים וממשיכה קדימה,כי במוח שלי אני חייבת ואין מי שיעשה את זה. אבל קרסתי.אחרי כל כך הרבה שנים,קרסתי. אני בדכאון ממש. ללא חשק לכלום,דפיקות לב המלך היום,לא אוכלת,לא מצליחה לעבוד.אני בת 29,מתחום משאבי אנוש. וזהו על קצה המזלג הסיפור שלי....אשמח לקבל טיפים/עזרה,מה אוכל לעשות לבנתיים עד שהטיפול יתחיל להשפיע עלי בשביל לאזן את מצבי. מלחיץ אותי וחדש לי המצב בו אני נמצאת (אני די טיפוס מלנכולי בגדול אבל לעולם לא הייתי בבור שחור כל כך ) סליחה שחפרתי. תודה שאתם כאן...מקווה שאוכל למצוא בכם קצת נחמה.
היי מאחלת לך שתרגישי טוב במהרה בעקבות הטיפול ושתקחי את עצמך למקום טוב יותר... גם אני הצטרפתי לפה רק לאחרונה שולחת לך המון חיזוקים גיגית
היי לך, מצויין שהתחלת ללכת לטיפול. אני יודעת שלעיתים קשה ואפילו מאד להמתין עד שרואים שינוי או תוצאות. מכיוון שמדובר בעניני הנפש אז זהו תהליך שלוקח את הזמן שלו. אני יודעת שזה קשה במיוחד משום שהרבה פעמים מגיעים לטיפול לא רק כדי לשפר "איכות חיים" אלא מתוך מצוקה גדולה ולכן ישנה ציפיה שהמצוקה תפתר מהר כי קשה לסבול אותה. אולי הידיעה ההגיונית :) של כל זה תעזור לך לצלוח את הזמן. לעיתים במצבים מסויימים גם נעזרים דווקא בתחילת טיפול גם בטיפול תרופתי אם באמת הקושי גדול/התפקוד נפגע ועוד...כדי להחזיק מעמד עד שהטיפול הרגשי יעשה את שלו. מוזמנת להמשיך לשתף..ותודה על מילותייך אליי. ליאת.