שוב על העיבוד..
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
סיפרתי מה שכבר התבקש מזמן...ועכשיו אני לא מרגישה כלום........כלום.זה מוזר במיוחד כי אני אדם שלוקח דברים ממש קשה...ואמוציונאלית מאוד...וחשבתי שיהיה לי קשה או שאכאב, אבכה וכלום....למה??? יש שלבים לעיבוד? האם אני צריכה לצפות למשהו? רוצה תמיד לדעת ולהבין מה קורה איתי בטיפול ועכשיו אני לא יודעת ומבולבלת..האם את יכולה להסביר קצת למרות שאת לא יודעת במה מדובר? יש שלבים כאלה לעיבוד? זה לוקח זמן?
היי מיכ או ילדת האביב המחודשת :) בהחלט, עיבוד הוא עיבוד ולכן הוא לוקח את הזמן שלו. הרבה פעמים אנחנו מספרים משהו שהוא "הסיפור" שלנו, הנרטיב שבנינו לעצמינו ולפעמים בגלל שאנחנו מספרים אותו לעצמנו שוב ושוב אז כשאנחנו מספרים אותו לראשונה לאדם אחר הוא נשמע כאילו מישהו מבחוץ לנו מספר אותו. (אם הצלחתי להבהיר).כלומר- הוא מסופר לעיתים דווקא באופן מנותק רגשית. רק בהמשך מתוך אי הידיעה והבלבול כאשר "הסיפור" כבר פחות מאורגן עולות השאלות, התחושות, ונוצר החיבור הרגשי שנשמע שלו את מקווה. דווקא המקום של "לא להבין" הוא המקום הטוב להתחיל בו. ממנו את והמטפלת הולכות להבין ביחד. סבלנות. ליאת.
תודה ליאת על ההבהרה....כשספרתי הרגשתי כאילו מישהיא אחרת..ומצד שני לא התנתקתי רגשית כלומר היה לי קשה ולקח זמן לומר...זה ממש ככה...ועכשיו אני פשוט לא יודעת מה אני מרגישה...האם יותר קל לי? זה מה שהיא אומרת..שעכשיו יהיה יותר קל...אבל לא יודעת...אני מרחפת קצת..ומצד שני מאוד פה..מודעת להכל..זה לא ריחוף של ניתוק...זה ריחוף שכל הרגשות חגים מעליי..מתערבלים....לא מרגישה כלום אבל מרגישה הכל יחד..טוב לי, רע לי, מבולבלת בעיקר...מקווה שבפגישות נוכל לעשות סדר ביחד..בנתיים קשה לחכות לפגישה ואני שומרת איתה על קשר כזה יומי.......כאילו חייבת שלא תלך.....שתהיה פה כל הזמן.התלות מתחזקת האם זה קשור????צריכה אותה תמידית עכשיו דוקא אחרי שספרתי....כאילו במקום שיהיה הפוך לא???האם לא אמור להיות הפוך??שאצטרך אותה פחות????????הגיוני????????