משתפת אתכן ועל הדרך שואלת...
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
קודם כל אחרי שבשבוע שעבר חזרתי מהטיפול עם הרגשה נוראית (כתבתי על זה גם פה) היום חזרתי פשוט עם תחושה של הקלה, היתה פגישה כל כך טובה לטעמי, היא מאוד משמעותית... ועכשיו לשאלה שלי- ביום שישי בעלי שאל אותי אם הוא יוכל להגיע איתי לפגישה אחת אצל המטפלת, בלי לשאול אותו יותר מידי שאלות, עניתי לו "אולי בהמשך"...וירדתי מזה..היום כשחזרתי מהטיפול הוא שוב שאל " דיברת איתה לגבי הרצון שלי להגיע איתך פעם אחת?" הפעם שאלתי אותו מה המטרה שלשמה הוא רוצה להגיע איתי ומה זה יתן לו. הוא ענה לי" אני רוצה לשמוע ממנה על המצב שלך, אני רוצה שהיא תתן לי כלים להתמודד עם המצב, אולי יש דברים שאני יכול לעשות על מנת לעזור ואולי היא תירצה לשמוע ממני עלייך וזה יעזור לטיפול"...אני לא יודעת מה להחליט, אני קצת מתביישת לדבר עם המטפלת על זה,היא מטפלת פרטנית, אני לא יודעת אם זה יתאים לה, למרות שמדובר בפעם אחת (לפי מה שהוא ביקש) ליאת- האם מניסיונך זה מקובל? איך את היית מגיבה? זה באמת יכול לעזור לדעתך? יש גם עניין נוסף- יש משהו שלא סיפרתי לבעלי עליו, משהו שקשור רק אליי כבר שנים רבות הרבה לפני שהכרתי אותו והמטפלת יודעת על זה, והיא גם יודעת שבעלי לא יודע על זה...אני אוכל לבקש ממנה לא לדבר על זה בפגישה?..זה יראה לי לא אמיתי וכאילו כל הזמן אני והיא נצטרך להיזהר לא לדבר על זה...אני ממש צריכה את חוות דעתך ואשמח גם לשמוע מהבנות מה הן חושבות.. תודה:)
הי גיגית, אחלה שיש גם הקלה. המממ... תראי, אני, כמטופלת, חושבת שהטיפול הוא מקום פרטי שלך (והגעת אליו ככזה) ולא מתאים שבעלך (כמו גם הורה, קרוב, חבר, או אחר בכלל) יתערב בתוכו, בידיעתך או לאו, ואפילו מתוך אכפתיות גדולה (אלא אם באופן חריג נשקפת סכנה של ממש וגם אז יש מורכבות ואני קצת בספק) וכן חושבת שעלייך להעלות לפני המטפלת את השיחה שלך עם בעלך ואת היותך מוטרדת/חרדה מכך. בכל מקרה, בעלך תמיד יכול להיעזר בייעוץ אחר משלו, אליו יביא את עולמו. זו לא חייבת להיות דווקא היא, או, בעצם, לדעתי, מאד כדאי שאם יהיה דבר כזה יהא זה מישהו אחר. זה גם לא שם אותך בתפקיד ה'חולה' וה'חלשה' במערכת (מחשבה שלי). המקרים עליהם שמעתי ובהם הייתה 'פלישה' מעין זו למרחב, נכנס הרבה מאד רעש וסיבוכים לטיפול. באנדרליין - אני ממליצה לך להשאיר את המקום הזה שלך בלבד וכך לשמור על עצמך. אם תושפעי מאד מתגובות בעלך בהקשר הגבול הנ"ל (אם תהיינה) - גם זה יהיה נושא לדבר עליו בטיפול... היי חזקה, א.ה.
א.ה- קודם כל תודה רבה על התגובה כל כך מסכימה איתך, אני מרגישה שהטיפול זה המקום שלי וקשה לי המחשבה שמישהו יפלוש לי לשם...העניין הוא שאני מאוד מבינה אותו,זה לא פשוט להכיר מישהי, לצאת איתה כמה שנים,להתחתן, להביא איתה ילדה לעולם ואז פתאום להבין שאותה האישה שכל כך נתפסה "כחזקה" פתאום נשברת, בוכה, מסתגרת וכדומה...אני מאוד מבינה אותו, גם לו קשה. אגב גם אתמול הוא שוב העלה את הנושא ושאל אותי את אני מתכוונת בפעם הבאה לדבר איתה על זה...במשך השבוע האחרון הוא 3 פעמים העלה את הנושא הזה!!! אני ממש בקונפליקט, אני לא רוצה שהוא יהייה איתי באף פגישה, ממש לא! אבל לא יודעת איך להסביר לו את זה או מה בדיוק להגיד מבלי שייפגע, או מבלי שירגיש שאני מסתירה משהו..ניראה לי שאני אקח את עצמך ופשוט אדבר איתה על זה בטיפול תודה לך... ליאת אני ממש אשמח לשמוע גם את חוות דעתך שיהייה שבוע טוב גיגית
היי גיגית, שאלת שאלה שיש לה הרבה פנים. מצד אחד- עולה מדברייך שהטיפול הוא מקום פרטי שלך שאפילו סיפרת בו דברים שבעלך אינו יודע (וזה לגיטימי), ושקשה לך לתת לו להכנס למרחב הזה, אולי את מרגישה שזה אכן אפילו יפריע או "יקלקל". מצד שני- אפשר להבין שאת גם אמפתית לבעלך. חשה את הקושי שלו, ומבינה את רצונו להיות מעורב בגלל שהוא זה שחי איתך והוא זה שחווה את השינויים היומיומיים אצלך. כתבת שבעלך שואל לגבי העניין כל השבוע ומספר פעמים. בתחושתי זה מצביע גם על איזו חרדה שלו, משהו ספיציפי שמפריע לו ושהוא היה רוצה לדבר עליו. אולי כדאי לפני שאתם באים עם זה לטיפול לנסות לדבר איתו יותר לעומק- מה בעצם מפריע לו או מטריד אותו. אולי יש דברים שאת תוכלי לספר לו או לדבר עליהם ולאו דווקא במסגרת השעה הטיפולית. במידה ותחליטי שאת כן רוצה להביאו לפגישה אחת עם המטפלת, זה גם לגיטימי בעיניי אבל הייתי ממליצה לחכות מעט עם זה. לאפשר לך לעבור איזשהו תהליך ואז לצרף את בן הזוג (גם אם זה לפגישה אחת) ולא מיד בתחילת הטיפול. ליאת.