ליאת

מה שלומך ליאת ? פאקק ..קשה לי לכתוב . בא לי פשוט למות שאת לא מבינה עד כמה . רע לי! אני בדיכאון כבר הרבה זמן ואין שום יכולת לתפקד. כל העבר מתחבר עם ההווה שאין לי בכלל יכולת לעבור את זה שוב נפשית . משהו אחר זה שהעבר הוא עבר ואתה לא חי אותו היום ומשהו אחר שאותו פצע בעבר אתה נאלץ ללחוץ עליו בהישרדות היומיומית . לא יודעת אם ירדת לסוף דעתי אבל אני מדברת על הנכות . אני רגישה לצלילים לא רוצה לשמוע כלום ומפחדת ממה שקשור להתמודדות עם זה כי זה פוצע מדי . פעם זה סתם כאב שחשבתי על זה אבל היום כל תזוזה לכיוון הזה פוצעת ולא רק במקרה הזה אלא כמעט בכל תחום . הדינמיקה המשפחתית המשוחזרת , הכאב בכלל שמשוחזר זה כמו לחיות את העבר מחדש אבל ממש להרגיש אותו . אני לא מצליחה ללמוד לא מצליחה לישון לא מצליחה כלום . אני לא פוגעת בעצמי יותר אבל החיים שלי הולכים ונהרסים . והחוסר אונים הזה מול הרגשות האלו שלי ובכלל מול התפקוד שלי שואבים אותי למקומות שאני לא יכולה לדעת אותם יותר . דווקא שהפסקתי את ההרס החיים שלי הלכו קבנימט שמה בכלל הטעם בזה ? מה הטעם לא לתפקד ולבכות בלילות או לפחד כל הזמן מהתנהלות שגרתית ? אילו יכולתי רק להרגיש וזה לא היה פוגע בשגרה ובחיים שלי אז מילא אבל זה מפריע . מה אני אמורה לעשות עכשיו שאני לא מסוגלת לעבוד או לחפש עבודה או ללמוד או בכלל להגיד לעצמי תעשי משהו ולהתחיל לבכות ? למה הבכי הזה לא נגמר ? אני מרגישה שבטיפול אני נתמכת אבל שאני יוצאת משם זה כאילו האדמה פוערת את פיה והעולם כבר לא בטוח יותר . מעניין שדווקא עכשיו אני לא משתכרת אבל גם מזה אני מפחדת כרגע זה פשוט שאין מוצא ואני נופלת לא בגלל ההרס אלא בגלל מי שאני זה נפילה שונה ואף גרועה יותר . אני מתגעגעת לימי ההרס כי שם לפחות יכולתי להאשים את מיס הייד בתוכי שהיא זו שלוקחת כרגע את הפיקוד אבל בדיעבד אני יכולה להיד שמיס גיקל חסרת תועלת חוץ מלבכות ולפחד היא לא מסוגלת לעשות כלום שורה תחתונה אני אפס מוחלט ! או הורסת או חסרת תועלת . שיזדיין העולם הזה כבר נמאס לי ממנו ונמאס לי מעצמי . אני מפחדת מאיבוד השליטה הזה אני לא מצליחה לצאת מהחרא הזה ואני גם מרגישה שאני מגיעה לטיפול שאני מתביישת שאני ככה זה נראה לי כמו פינוק ואז בא לי למות . אני צריכה הכלה אבל לא מרגישה שמגיע לי אותה . דווקא שאני מקבלת אותה מגיע הרצון למות . רע לי !!! לא רוצה לדבר על זה יותר אני רוצה להיות מסוגלת לעשות מה שצריך בשביל לתפקד ביומיום אין לי מסגרת כבר ואני נשאבת לתוך בור ללא תחתית .