אנא עזרתך

הי ליאת, אני זקוקה לעזרתך. לצערי לא בדיוק יודעת במה ולא בטוחה שמגדירה זאת נכון. לאמיתו של דבר כל פעם שמשהו מערער את הקשר שלי עם המטפלת או מקשה עליי אני מוצאת אוזן קשבת ותמיכה אצלך שעוזרים לי להמשיך הלאה את הקשר ביני ובינה.אני בטיפול המון המון שנים, קרוב ל 8 שנים ולפני כחודשיים חוויתי טלטלה מאוד לא פשוטה בקשר ביננו שחיברה אותי ואותה למשהו מעברי. היא ניסתה בכל מאודה לאחות את השברים ונרתמה כל כולה למעני, אך היה לי קשה מאוד לחוות את הקירבה מצידה ואת ההרתמות. בנוסף נסעתי לחופשה בחו"ל ולאחר כשבוע ימים סימסתי לה כי חסר לי מאוד הקשר איתה. לא הבנתי מדוע אני יקרה לליבה ובקושי איפשרתי לעצמי להרגיש את הנתינה שלה כלפיי. אני נעה בין הרצון העז להמשיך ולבוא אליה ולא מסוגלת לשאת את המחשבה כי לא אראה אותה ועם זאת עדיין לא מאמינה למה שהיא מקרינה כלפיי. לאחר שחזרתי הדבר הראשון ששאלתי אותה היה מתי היא יוצאת לחופשה. ביקשתי לדעת תאריכים ספציפיים ואת משך הזמן. היא אמרה לי ובמקום שארגע זה הלחיץ אותי עוד יותר והכניס אותי לחרדה למרות שמדובר על פרק זמן של עוד 3-4 חודשים-בקיץ. אז מה אני רוצה בעצם? להרגיש שכן אכפת לה ממני ושנשמר לי המקום הקבוע אצלה אחת לשבוע. משהו שאני לא מוכנה לוותר עליו ועם זאת אני לא תמיד מבינה למה באתי. מאידך גם לא מבינה איך אוכל להיות בלעדיה פרק זמן כל כך ארוך כשהיא נופשת עם משפחתה. אז אני רוצה או לא רוצה את קרבתה ואת הקשר איתה ואת נוכחותה בחיי כל העת? למה זה כל כך מסבך אותי? בחו"ל החזקתי את עצמי במשך שבוע לא לכתוב לה ואז נשברתי כי המניעה פשוט ייסרה אותי.