האם להמשיך בטיפול?

האם להמשיך בטיפול או לא? הייתה היום פגישה קשה... הפסיכ' נזף בי. זאת פעם ראשונה שהוא נוזף בי. אני בטיפול בערך 5 חודשים. אני חושבת שאני מחבבת אותו, למרות שאינני בטוחה בכך. זה משתנה מפגישה לפגישה. בפגישה הקודמת מאוד חיבבתי אותו, דווקא בפגישה הקודמת הרגשתי שחלה התקדמות בטיפול, שאני יותר סומכת עליו. והפעם הכל התהפך... הוא נזף בי על כך שאינני נחשפת דיו, שאינני סומכת עליו. בפגישה הקודמת הרגשתי שנחשפתי מאוד, שחשפתי פחדים מאוד עמוקים שלי, ואילו לדעתו אין די בחשיפה זו. הוא היה מאוד כעוס הפעם,ציני, ולא אמפטי כמו תמיד, אני לא מבינה מה קרה?, למה הוא היה כזה מגעיל? הוא תמיד כל כך נחמד. חיכיתי שהפגישה תסתיים... רציתי לקום באמצע ולהגיד לו שאינני רואה טעם להמשיך. אני יודעת שאני לא מטופלת קלה, אני לא נחשפת בקלות, נראה לי שאני הסיוט של כל מטפל, אני פשוט קשה! אולי באמת אין טעם להמשיך? בפגישה עצמה הוא מאוד הכעיס אותי , אבל כרגע אין בי שום רגשות. ממש לא אכפת לי אם הטיפול ימשך או לא. נראה לי ששנינו התייאשנו... אני תוהה כיצד תיראה פגישתנו הבאה?, האם הוא יציע שאחליף מטפל, אני חושבת שהוא הגיע למסקנה שאינני חשה בנוח בקירבתו, אולי הוא יציע שנסיים את הטיפול? אי הידיעה מלחיצה אותי... מודה לך...

הי לך שואלת חביבה, הרבה רגשות... מה שממליצים עליו בדר"כ הוא לחזור לפגישה הבאה (גם לי לקח זמן ללמוד את זה בשיחות שלי), לשוב ולומר למטפל בדיוק את מה שכתבת כאן - שהרגשת שהוא נוזף בך על שאינך נפתחת מספיק, שהוא נחווה בעינייך ככעוס ומגעיל, שכן הרגשת קירבה קודם, שרצית לקום באמצע ושחשבת לא לחזור, שאולי הקצב מרגיש לך מהיר מידי ושאת חוששת שהוא יציע לסיים את הטיפול וכן הלאה. ובעצם את כתבת את זה הכי הכי טוב והכי ברור. ככה זה עובד... אז.. כנראה שיש לכם הרבה על מה לדבר בעבודה הטיפולית שלכם. א.ה.