מותר?

היי, אני מופתעתמאוד מהמטפלת שלי ואפילו כועסת עליה מאוד מאוד. לפני כחודש כעסתי עליה ומתוך כעס שלחתי לה מספר טלפון של אבא שלי כל היא שמה את זה כתנאי להמשך הטיפול או טיפול פסכיאטרי. לפני כמה ימים שלחתי לה הודעה ואמרתי לה שהכנסתי רעל לתוך הגוף שלי ואני אמשיך בזה, שלחה לי הודעה לא עניתי לה ואחר כשעה התקשרה ודיברנו אבל הייתי במקום אחר, קרה מקרה דחוף והתייחסנו לזה יותר, ביום שאחריו שלחתי לה עוד פעם שהכנסתי רעל לתוך הגוף שלי שלחה לי הודעה ואימה שהיא תודיע המשפחה שלי כעסתי עליה ולא עניתי, אחרי כשעתיים התקשרה פעמיים ולא עניתי לה, הופתעתי שהיא התקשרה לאבא שלי ושאלה איפה אני נמצאת ושצריך שישגיחו עליי כי אני הולכת לפגוע בעצמי. אני בת 25 אחראית על החיים שלי, בטיפול ספיכולויגי יש סודיות שאני לא וויתרי עליהם עוד והיא אמרה שלא תשתמש במספר כי כאשר שלחתי אותו היא כעסה עליי מאוד ואמרה לי זאת לא הדרך ובשבילה היא לא ראתה את המספר ולא תשתמש בו. והיא בדיוק עשתה ההפך אני כועסת עליה מאוד ממה שעשתה היא שיקרה היא עושה לי רע עכשיו, אין לה זכות בגלל לעשות את זה גם אם היא דואגת לי אסור לה לעשות את זה,מה שעשתה הדאיג אבא שלי ונכנס ללחץ, איזה מחויבות יש לה????!!!!!!!! איזה אחריות אני לא מבינה אני לא יכולה להאמין בה עוד ולספר לה כלוםץ האם נכון מה שעשתה האם איתי????? לא קיבלה הסכמה ממני לזה והיא יודעת שאני מסרבת. איך אפשר להמשיך איתה הטיפול אני לא יכולה עודדדדדדדדדד אני שונאת אותהההההההההה והיא יודעת בדיוק הרגשות שלי כי דיברנו בטלפון, ואמרה לי אם אני לא רוצה לעשות סיכום איתה אז היא מזמינה מישהו מהמשפחה ועושה איתו הסיכום ומעבירה לו האחריות מי היא חושבת את עצמה בכלל?????? מי??????? מה ךעשות??????????

שלחת לה הודעה שאת מכניסה רעל לגוף שלך דהיינו פוגעת בעצמך ואת מצפה שהיא תשב בשקט ולא תעשה כלום ?!3 עצם זה שאת מעדכנת אותה בזה שאת פוגעת בעצמך גם אם את עדיין לא רואה את זה מעידה על בקשת עזרה . זה כמו שחברה שלך תשלח לך הודעה אני חותכת את עצמי מה תעשי ? תשבי בשקט ולא תעזרי לה? את מכניסה אותה למצב שהוא לא נוח שבו את סוג של כופה עליה לקחת אחריות על החיים שלך . היא לא יכולה לקחת על עצמה את האחריות לדאוג לשלמות הפיזית שלך באופן שאת רוצה שהיא תקח כי מדובר פה על סכנת חיים . היא עשתה מה שכלללללל אדם שפוי שהיה שומע את זה היה עושה וזה לעדכן את ההורים שלך שישגיחו עליך . סודיות בטיפול לא חלה על סכנת חיים היא לא יכולה לאפשר לעצמה לשמור על סודיות ולתת לך לפגוע בעצמך . אם חברה שלך הייתה מספרת לך שהיא מסכנת את עצמה ומבקשת שתשמרי את זה בסוד ואת יודעת שאם תשמרי על הסוד יש סיכוי שהיא תהרוג את עצמה ואם תספרי אז היא תשאר בחיים והתקופה הרעה הזאת תעבור לה מה היית עושה ? אני יכולה להבין אותך כי עמוק בפנים אני יודעת שאת לא מתכוונת לפגוע בעצמך באמת. את מנסה להשיג פה משהו אחר בעקבות מה שאת עושה סוג של לתמלל את הרגשות הקשים האלה דרך פעולה ולשתף אותה . אולי אני טועה אבל אני זוכרת שבמקרה שלי היו רגשות שלא יכולתי לתמלל אז הם התחפשו לפעולות ואת הפעולות האלה שהיו הרסניות שיתפתי אבל לא התכוונתי להגיד שאני רוצה להתאבד אני רציתי שיראו שהרגשות התחפשו שהיא תראה מה עומד מאחורי זה אבל היא לא ראתה היא רק דאגה והיא נלחצה . מה שרציתי ממנה היא הדבר הנכון אבל האופן בו ביקשתי היה שגוי. הכעס שלך הוא כי היא לא ראתה את זה ובמקום זה היא הדאיגה את אבא שלך וזה לא מה שהתכוונת . אולי תחשבי על מה ההרס והשיתוף של ההרס נותן לך ? ולמה באמת ציפית ממנה ? אני רוצה שתראי שהיא הגיבה כמו שהיא הייתה אמורה להגיב להתנהלות שלך אבל אני גם רוצה שתביני את הצד שלך .. הדרך שלך להתנהל בטיפול ולא להישאב לתוך ההרס הוא תמיד להבין מה המציאות ומה החוויה שלך ואך שני אלה בסוף מתעמתים אולי רק אז תוכלי להתאים את הרצונות שלך למציאות באופן שיתרום לך יותר מאשר יזיק .

הכל נכון, אבל למיטב ידיעתי, חובת דיווח חלה רק במקרה של קטין, או במקרה שבו המטופל אינו אחראי למעשיו. במקרים אחרים, חלה חובת חסיון. בהנחה שהשואלת בעלת בוחן מציאות תקין, איך אפשר להצדיק את התנהגותה של המטפלת??