דימוי עצמי שלילי
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
ליאת שלום, איך מצליחים לחשוב חיובי על עצמי? אני בת 30 אקדמאית, חכמה נראית טוב אבל לא מאמינה בעצמי בכלום, שאומרים לי מחמאה אני לא מאמינה בזה וחושבת שסתם אומרים לי. לא מצילחה לצור קשרים חברתיים בכלל וקשר זוגי בפרט חוץ מחברה טובה אחת שיש לי כי אני מפחדת מאוד מאנשים וחושבת כמה בכלל אפשר לסבול אותי וכמה אני לא שווה. אני בטיפול כבר שנה וחצי וכל פעם שאני חושבת שזז משהו קורים לי כל מיני דברים לא טובים שפוגעים בי יותר וגורמים לי לחזור אחורה. מה לעשות כדי להאמין בעצמי שאני שווה משהו??
היי עדי, אני מאד מבינה את התסכול שלך. את מרגישה שכ"כ הרבה דברים לא זזים בחיים בעקבות משהו שנמצא אצלך ו"תוקע" ולמרות הטיפול....עוד אין שינוי. אני תמיד אומרת במצבים האלו שצריך להסתכל על זמן בטיפול במימדים קצת אחרים. שנה וחצי נדמה כהמון זמן אבל מה זה שנה וחצי לעומת 30 שנה של חיים עם אותו דפוס התנהגות/בעיה ועוד? את מבינה? אלו נושאים שצריך עבודה רבה עליהם ולכן בעיקר- אל תתייאשי, חכי ונסי לשים לב גם לשינויים קטנים שקורים לך. זה גם חשוב. ליאת.
ליאת שלום סליחה על ההתפרצות לשרשור אבל הסיפור שלי דומה מאוד לסיפור של עדי ולכן גם התשובה שלך כאילו נכתבה גם עבורי. גם הפסיכולוגית שלי אומרת ששנה נראית לי המון זמן אבל בהשוואה ל-30 שנה שעברו זה מעט... אבל זה לא לגמרי מנחם כי הזמן עובר...ולא כל מה שאפשר (תאורטית) לעשות בגיל 30 אפשר גם בגיל 40... ובמילים אחרות, אני מזדקנת... אז נכון שזו אשמתי שדחיתי שנים את הפניה לטיפול למרות שהבנתי שיש בעיה (פחדתי...וכנראה בצדק) אבל כבר שנה עברה ועדיין הכל תקוע (חוץ מהקשר עם המטפלת אבל השיפור הזה לא מספיק...). מה עושים ?
מנהל פורום פסיכותרפיה
