דמיונות

לליאת, משהו לא בסדר משהו ממש לא בסדר. בכל פעם שאני לא עסוקה עם משהו, יש לי חזיונות אלימים. זה נכנס לכל חלון הכי צר של זמן. למשל אני מקלחת את הבן שלי ובזמן עד שמחכים למים להתחמם. למשל אני בעבודה ובזמן שלוקח למחשב לעלות. למשל בזמן בין שיר לשיר ברדיו בדרך הביתה. אני רואה גרזן שגודע לי את הגפיים. אני רואה מלחציים שמועכים לי את הראש עד להתפוצצות. אני רואה משור שמבתר לי את הגוף, אני רואה גליוטינה שעורפת לי את הראש. והדבר שהכי לא בסדר זה שאני רואה את זה כמשאלה כמשהו רצוי ולא כמשהו מפחיד. בשבועיים האחרונים זה בלתי נסבל, אני לא יכולה לעבור את היום בלי קסנגיס. קבעתי תור לפסיכיאטרית אולי צריך להעלות מינון ציפרלקס או לשנות למשהו אחר. בינתיים מה דעתך? ולא אני לא בטיפול כרגע, עניין כלכלי. אביגיל

הי ליאת, השארתי אותך speechless? בכל מקרה כבר יותר טוב,כנראה עצם השיתוף עצם הכתיבה של המילים שבדיעבד הבנתי שהם קשות. תודה על המקום כאן, אביגיל

היי ליאת, רציתי לשתף שגם אני חווה דברים דומים למה שתיארה אביגיל. אני מודה שזה בעיקר בתקופות לחץ או מצוקה, וזה לא משתחל לכל חלון זמן פנוי. מאידך- זה כן מופיע די הרבה ובצבעים עזים מאוד.. אני פחות משתמשת בכלי המלאכה של אביגיל, ויותר בידיים חשופות- חניקות, בעיטות, קשירות ומכות, אבל זה בטח פחות רלוונטי לנושא. לא חשבתי לפנות לפסיכיאטרית.. (גם אם מפעם לפעם אני שואלת את עצמי מה קורה איתי ואם אלה "גלישות"..). המטפלת שלי הייתה איתי כמה פעמים כשנשאבתי לשם.. היה מאוד מביך ולא נעים. אבל גם היא לא הציעה פנייה לפסיכיאטר. קצת בלבלת אותי עכשיו כשאמרת שזה רעיון טוב לפנות.. האם לשקול את העניין..? הילה