התעייפתי מאוד
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
אחרי כל מה שקורה בטיפול הגעתילמפגש האחרון, והגענו למקום סגור שאני חייבתלבחור אחד משלושה האפשרויות שהציעה שאני מזכירה אם לערב ההורים, או טיפול פסכיאטרי או שיחה טלפונית באמצע השבוע ואשלם עליה. לא הסכמתי כי לכל אחד יש לי סיבותבאמת מצדיקות ובקשר לשיחת הטלפון באמת אין לי כסף לשלם לה עוד, אז החלטתי להפסיק את הטיפול יצאתימהמפגש נשברת אפילו לא הצלחתי להמשיך את המפגש יצאתי לפני 10 דקות, אחרי כמה שעות באמת היה לי קשה מאוד ושלחתי לה הודה שאני באמת לא רוצה לחיות ולא יכולה להמשיך כך, אז שלחה לי הודעה שהיא חייבת להודיע להורים שלי על הפסקת הטיפול ועל האפשרויות שהציעה לי ואני בכלל לא רוצה את זה אני לא רוצה שההורים ידעו מה שעובר עלייולאותה סיבה הפסקתי הטיפול והיא מחזירה אותי לאותו מקום אז מה היא עשתה בעצם?? הסברתי לה שלא רוצה את זה אמרה לי שהיא חייבת לשמור עליי ואני לא מאוזנת התקופה הזו אז הציעה לי לקבל אחד מהאפשרויות, היא שמה אותי במקום שאני לא רוצה היא רק מכריחה אותי מלחיצה עליי לקבל אחד האפשרויות או להודיע להורים שלי. אני לא יכולה להמשיך איתה פגעה בי מאוד, אפילו בשיחת טלפון היא תמיד מנתקת השיחה לבד, אתמול דיברתי איתה התעצבנה עליי ואמרה לי שאני עכשיו עסוקה בבית שלי וניתקה השיחה ואחרי חצי שעה שלחה לי הודעה אם רוצה לדבר איתה אם לא הספקתי להגיד משהו אז יש לה כמה דקות. אמרתי לה המון תודה לך על היחס שאת נותנת לי ושאני מאוד פגועה ממך והתרגלתי לפגיעה הזו, היא לא התייחסה אפילו. היא רק משאירה אותי עם הקושי מצבי מתדרדר אני מאוד עייפה לא יכולה לתפקד כרגיל, כל הזמן אני בוכה אין לי מה לעשותת כל המשכורת שלי אני משלמת על המפגשים והיא יודעץאץ זה והיא מוסיפה לי עוד, אני מוותרת על כל הדברים בחיים בגלל הטיפול, אני רק עובדת ומשלמת לטיפול לא עושה כלום בחיים לא קונה כלום, מה לעשות אין אפשרות להחיף מטפלת אני לא אתן אימון עוד באנשים, אני אפילו עם המטפלת הזאת לא יכולה להמשיך איתה אם היא תלחיץ אותי עוד ומצבי יתדרדר עוד יותר אני אסכים על שיחה אבל תדע שההחלטה היא מתוך לחץ וכאב אני לא יכולה לתקשר איתה פגעה בי מאוד מאוד אני לא יוגעת מה לעשות אני באמת במצס גרוע מאוד, נמאס לי מהכל מהחיים מהכל תאמינו לי מספיק כבר מספיק, לא יודעת כלום חוץ מכאב ובכי, למה היא עושה כך למההההההה?? איזה משירה זאת?? אני רוצה סודיות לא רוצה אף אחד שיתערב תנו לי רק את הטיפול להיות לי, תעזרו לי מה לעשות התעייפתי רוצה לנוח. האם מותר כל הסבל שהיא עושה לי??? באמת תהיו איתי כנים ותגידו האמת, מותר לה להמיד אותי במצב הזה?? להפסיק את הטיפול??? תסבירו לי אני מתחננת..
היי מימי, לא רק שמותר למטפלת שלך לעשות את מה שהיא עשתה אלא שנשמע לי שהיא מתמסרת לך מאד ועושה הרבה כדי להיות בשבילך ולשמור עלייך גם כשאת מתנגדת כ"כ. חבל לי מאד מאד שאת פוגעת בעצמך דרך זה שאת לא רואה את הנסיונות שלה להיות איתך גם כשאת "בועטת וצורחת". היא לא כפתה עלייך דבר היא נתנה לך אפשרויות בחירה. את בחרת בסיום הטיפול והיא חייבת לדווח להורייך היות שאיימת באובדנות. מקווה שתחזרי לטיפול ושתצליחי להרגיש שלאחרים איכפת ממך גם אם הם לא עושים את מה שאת מבקשת. ליאת.
היי מימי, לי באופן אישי יש הרבה ביקורת על מטפלים בכל הנוגע בשליחת מטופל לפסיכיאטר. לצערי, הרבה מטפלים, בשביל לכסות על עצמם, מיד מתנים טיפול בסיוע פסיכיאטרי. אני באופן אישי מאמינה שמלבד מצבים של הפרעות פסיכוטיות, זה מיותר להשתמש בכדורים פסיכיאטריים. היום, רופאים נוטים לתת כדורים לכל כאב. כאב הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, ואנשים צריכים לדעת להתמודד עם כאב. גם פעם אנשים עברו טראומות - מוות של בן אדם אהוב, מלחמות, שואה, חיי מעברה, עוני וכד', אבל הם היו מספיק חזקים בשביל לשרוד ולעבור תקופות קשות. בהקשר הזה אני חולקת על הפסיכולוגית שלך, ובכלל על רוב ציבור הפסיכולוגים (ואני, אגב, מסיימת אוטוטו תואר בפסיכולוגיה). אני נגד לקיחת כדורים פסיכיאטריים גם כי אני חושבת שבמידה ופסיכולוג מציע לך לקחת כדורים (שלא לדבר על כך שהוא מתנה טיפול בנטילת כדורים), זה מערער את האמון בקשר, משום שבלקיחת כדורים פסיכיאטריים יש סטיגמה, ולדעתי האישית כשמישהו שמטפל בך שם עלייך תווית אז לא יכול להתפתח קשר טוב. לגבי עירוב ההורים - גם פה אני חולקת על הפסיכולוגית שלך, אלא אם את קטינה. במידה ואת קטינה, אני רואה בכך חובה, משום שלילדים/נערים לא תמיד יש שיפוט נכון, והם זקוקים להכוונת ההורים. ועכשיו הגעתי לחלק הכי חשוב, המצב הרגשי שלך - גם אני הייתי במצב שלך: טלפונים בלתי פוסקים, עלבונות, חוסר אמון, הפסקת הטיפול ביזמת המטפלת, חוויית נטישה. גם אני לא רציתי לחיות, אפילו התייעצתי עם גורמים מועדת האתיקה על המקרה. היום, אני יכולה להגיד לך שאני במקום אחר לגמרי: אני ביחסי אהבה עם המטפלת, אני רגועה, הקשר בינינו הוא יציב ועם גבולות בטוחים. במצב שבו אני היום המטפלת מקדישה לי זמן בטלפון ומאפשרת לי דברים שלא היו קודם. בראש ובראשונה כי התבגרתי. אני, אגב, כבר שנתיים בטיפול. מה שאני מנסה להגיד לך זה שיש לך עוד תקווה. המטפלת שלך מנסה לתת לך שיחת טלפון בתשלום כדי לשים לך גבולות. אין שום מניע נסתר מאחורי האקט שלה - לא חוסר אהדה כלפייך, לא חוסר אכפתיות ולא דווקא. זה הכל עניין של גבולות. מה שאני מציעה לך זה לקחת את ההצעה שלה למקום טוב ולהשתמש בה בתבונה - להתקשר באמת רק כשצריך ולא over . והצעה נוספת, אפילו טובה יותר: לבקש ממנה חופש של חודש מהטיפול כדי לתת לדברים לשקוע, על-מנת שתעבדי את הדברים עם עצמך. זה רק במידה ואת יכולה להבטיח לעצמך שלא תיצרי קשר במהלך החודש הזה. לאחר החודש הזה, תחזרי עם גישה חדשה לגמרי: תדברי איתה על גבולות הטיפול - באילו מצבים את יכולה להתקשר, באיזו תדירות, האם יש מצב לכתוב לה מייל אחת לשבוע או בעת משבר, האם היא מעדיפה sms. תדברו על כל הדברים האלה. אני מבטיחה לך שעם הזמן, המצב ביניכן ישתפר, והוא אפילו יכול להיות מצוין! כרגע את בסערה ורואה את הדברים כקטסטרופליים, אבל אני מבטיחה לך שדווקא בזכות העימותים וההתנגדויות האלה, את תגדלי ותצמחי. היי סבלנית - זה משתלם. בהצלחה ומכל הלב, נועה.
רוצה להביע את הסתייגותי לגבי חלק מהדברים שכתבת בראשית דברייך. א. מסוכן לדעתי לצאת באג'נדות כשמדובר על טיפול תרופתי. פסיכולוגים לא שולחים לפסיכיאטר בשביל כיסוי עצמם. הם שולחים לפסיכיאטר כאשר ברור להם שזה לטובת המטופל בין אם לחוות דעת נוספת ובין אם לטיפול תרופתי תומך טיפול. ב. מסוכן עוד יותר לשלול כדורים פסיכיאטריים באופן מוחלט. למשל:דכאון זו מחלה קטלנית, פשוט כך, עקב אחוז ההתאבדויות הגבוה שהיא מייצרת.(סטטיסטיקות...) וגם אם לא מדובר באובדנות היא מחלה שגורמת סבל עז למי שחווה אותה. מדוע לא לאפשר עזרה? מעבר לכך, מחקרית- טיפול נפשי- קרי פסיכותרפיה בשילוב עם טיפול תרופתי נמצא השילוב הטוב ביותר כדי לצאת מדכאון. אני לא מדברת על כאב כתוצאה ממשברים חיצוניים או פנימיים. כאב אכן קיים ולא נכון לקחת אותו מהאדם אלא ללמד איך להתמודד איתו. אני מדברת על כאב נפשי בלתי נסבל וזהו דכאון. במקום הזה של המנהרה האפילה שנקראת דכאון (ממליצה על הספר "חשיכה נראית") שם - זהו לא כאב שהאדם יכול להתמודד איתו לבד.,להיות איתו לבד או להרשות לעצמו לא להעזר. ג. ממה שהבנתי מימי היא קטינה. עם החלק השני של דברייך- אני מסכימה. ליאת.
פתחת לנו פה דיון חשוב ומרתק, אך נעלמת לנו. אני מקווה שאת מרגישה יותר טוב. אשמח לשמוע מה שלומך. וגם אם מתחשק לך להישאר בינתיים עלומה, זה בסדר. שיהיה לך חג לבן ושמח! נועה.
היי, רוצה להודות לכולכן על הדאגה ועל העצות ועל כל מילה שכתבתן לי. הייתי קצת צריכה להיות עלומה, בכגי להירגע קצת מסהסערות שהייתי עוברת אבל קראתי את הכל והתגובות שלכם עזרו לי לראות את הדברים מצד אחר ועזרתם לי להחליט. לא רוצה לכתוב הרבה פרטים יש לי צורך שישאר לי קצתפרטיות בטיפול שלי ןלא להחשף את הכל אבל לכל מי שדואג ושאל אני קיבלתי את השיחה באמצע השבוע עדיין לא השתמשתי בה אבל אני אמורה לקבל אותה לפני סוף השבוע. מקווה שיהיה יותר טוב והמצב ישתפר עם כל השינויים שעוברת כעת בטיפול. תודה רבה לכולכם. ספציפי לליאת אני לא קטינה.