די, כואב לי

אני לא יכולה יותר. כואב לי. אני לא מצליחה להירגע היום.כל כך כואב לי, כל כך קשה היום, שום דבר לא מצליח להרגיע אותי. אני ממש מרגישה כאב, כאב עמוק בפנים והבכי רק גורם לי לרחם על עצמי יותר. היו כמה דברים היום שעוררו את התחושות האלו, כמה דברים שנזכרתי בהם, ניראה שככל שאני מתקדמת עם הטיפול אני מגלה עוד בעיות,עוד כאב, עוד קשיים, זה לא שהם לא היו שם לפני אבל עכשיו כאילו הכל יוצא, צף וזה כואב נורא. נסעתי היום באוטו ומרוב תסכול, כעס, מועקה נוראית ובכי הרגשתי שאני מתפוצצת מבפנים, דפקתי את היד בדלת של האוטו בזמן נסיעה (לא אני נהגתי) זה קרה לי גם לפני חודש שדפקתי את היד בקיר מרוב עצבים ותסכול. מה זה הדבר הזה? למה זה קורה לי בכלל?הפסיכולוגית שלי לא יודעת על זה.בדבר אחד אני מרגישה הקלה השבוע, אני פתאום לא מרגישה את התלות הנוראית הזו בפסיכולוגית (כמו שאני מרגישה בדרכ) אני כן חושבת עלייה אבל לא כל כך מחכה וכמהה לפגישה, פתאום צריכה זמן בשבילי, עם הכאב שלי, שלא יקחו לי אותו, אני רוצה אותו לעצמי, הבעיה שעד שתגיעה הפגישה כבר בטח ארגיש יותר טוב ואז לא אצליח להעביר לה עד כמה באמת כאב לי, זה כבר לא יהייה עוצמתי אבל אני רוצה שהיא תדע שכאב לי, שהיה לי קשה, שתדע, שתבין...