בריחה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
ליאת שלום, אני נמצאת בטיפול תקופה ארוכה. מפחדת לעזוב בשל החשש כי לא אסתדר בלעדיה. אני מרגישה את הערך המוסף של השיחות בחיי היומיום שלי, רוכשת בעזרתן מיומנויות שעוזרות לי מאוד בשיח עם קולגות לעבודה ועם תלמידיי. ובכל זאת יש פעמים, לרוב בשל אכזבה ממנה, שאני מרגישה שכבר אין לי כוח לזה יותר. אין לי כוח נפשי לדבר על מה הפריע לי, אין לי כוח שוב לטחון את אותם דברים שממשיכים להפריע לי שנה אחר שנה ויוצרים אצלי נפילות. ואני רוצה מפגש אחד חופש ולא להגיע וגם לא להסביר כלום. כל פעם עד עתה כשרציתי לבטל פגישה היא התקשרה אליי ובעקבות כך כן הגעתי. לעיתים אני נלחמת ברצון לא להגיע כי מבינה שמדובר בבריחה ואין זו הדרך. אבל אין לי כוח לזה יותר. זה נראה לי "חארטה" אחת גדולה וסתם רצון מצידה לקבל עוד כסף.והאמת שאני לא מאמינה לה יותר לכל האמפטיה והרצון להצטייר כמבינה וכבסדר וכי היא חושבת עליי ושאני משמעותית עבורה. לא מאמינה ולא רוצה לפתוח את זה מולה. זה נעשה אינספור פעמים קודם לכן איתה ותמיד אני וגם היא מצליחות ליפול לאותן מהמורות שכה קשות לי. לא ייתכן שאני אפרוט בפניה את הקשיים שלי הכספיים והיא תשכח ששילמתי לה. ועוד תציין זאת בפניי ביציאה. זהו. זה מעצבן אותי. ואני שוקלת שוב ושוב יומיים לפני המפגש שבוע הבא לבטל ולא לענות לה לטלפונים. (כדי לא לפגוע לה באפשרות לקבל מטופל אחר במקומי) וקצת מתגנבת לראשי מחשבה באם היא לא תתקשר ולא תגיב ותגיד שזה בסדר ומותר לי להחליט לא לבוא לאן אקח את זה. האי שלמות בקבלת ההחלטות מולה מעצבנת אותי גם כן. תודה לך עך היכולת לשתף ולהעזר.
היי יעל, את כותבת שאת מרגישה שהטיפול עוזר לך ושמה שקשה לך זו האכזבה ממנה. האם בתוכך את באמת מאמינה שלא אכפת לה? שהיא רק רוצה את כספך? נשמע שהיא נלחמת עלייך. הרי, הרבה יותר פשוט עבורה, לא לחזר אחרייך, לתת לך ללכת, למלא את השעה שלך במטופל אחר ולקבל כסף ממנו. אך נשמע שלא כך היא פועלת. טיפול פרטי הוא בהחלט נטל כלכלי ואני נוטה לחשוב שמטפלים מודעים לכך, במיוחד אם שיתפת אותה בנושא. אולי אפשר לחשוב על כך שהיא באמת שכחה ששילמת? כולנו לפעמים שוכחים דברים :) גם דברים שחשובים לאחרים. מהדברים שכתבת נדמה שאת רוצה לבחון אותה. לבדוק איך היא תגיב כשתודיעי לי שתבטלי. לבדוק אם היא תילחם עלייך ועד כמה או אולי תניח לך. לא לענות לה (אולי גם קצת כדי שהיא תבין שאת פגועה וצריכה אותה). והיא מצידה אולי תרגיש שהיא לא רוצה להכריח אותך לבוא כי זה גם בעייתי מבחינה טיפולית. תחשבי על זה שאם היא מכריחה אותך לבוא את יכולה לפרש את זה גם כאילו היא משכנעת אותך לבוא רק בשביל כספך. מצד שני, אם היא לא תעשה מאמץ לשכנע אותך לבוא, אז תרגישי בוודאי שהיא ויתרה עלייך ואת לא חשובה לה. לכן, אני מציעה לך לא להעמיד אותה במבחן שבו יש סיכוי שתפגעי למרות שאני בטוחה שטובתך תעמוד מולה בכל החלטה שהיא תקבל (בין אן לשכנע אותך לבוא ובין אם לתת לך להחליט לבד). אם את רוצה מפגש אחד חופש כי באמת בא לך חופש שבוע אחד - זה לגיטימי. את יכולה להגיד לה את זה בדיוק כמו שכתבת כאן. גם לגיטימי להגיע למפגש ולא לדבר ו"לטחון" דברים. נשמע שהיא חשובה לך וכתבת שאת אצלה תקופה ארוכה. אולי אפשר רק להגיד לה שלפעמים קשה להרגיש שאת לא משמעותית? אני מקווה שלא תחווי את מה שכתבתי כביקורת ובטח לא כעצות מוחלטות. אלו רק מחשבות שעלו בי כשקראתי אותך ואת הכאב שלך מבין השורות. אל תוותרי. להיות בטיפול זה לא דבר קל. אבל כתבת בעצמך - את רוכשת מיומנויות שעוזרות לך ויש לך אשת סוד איכפתית. סופ"ש רגוע ובהצלחה
יעל היקרה, גם אני כמוך הרגשתי כך פעמים רבות, התעייפתי, לא רציתי להגיע והיא שיכנעה..יכול להיות שהיא טעתה בעניין התשלום,זה באמת מרגיז...אני לעומתך לא חשבתי עליה..רציתי שהיא תשב ותחכה לי ופשוט לא אודיע..אך מעולם לא עשיתי זאת..וגם זה דובר בנינו ובאמת זאת הייתה בריחה כדי שהיא לא תנטוש אותי אולי..מקווה שיהיה לך כוח להסביר, להגיע ולדבר על הדברים.
בנות יקרות, תודה!!!
היי יעל, אני לא לגמרי מצליחה להבין מדוע כשאת רוצה לבטל פגישה היא מתקשרת...יש פה איזשהו דפוס שמשרת משהו אולי מצד שתיכם ואני מציעה לנסות להבינו יותר לעומק. לצורך העניין- יכולת להודיע שאת לא באה והיא הייתה מקבלת זאת וזהו. או- אם את לא באה ולא מודיעה לה- את משלמת על כך...או...עוד אופציות...אבל בחרתן באחת. מעבר לכך, טיפול הוא בהחלט לפעמים חוויה מתסכלת, מייאשת ובעיקר סיזיפית. לא קל לשנות דפוסים שטבועים בנו כל החיים. ליאת.
אז ליאת, מעבר לתשובה של כאן ועכשיו שחיכיתי לה ובחרת לא להתייחס אליה, מה בעצם את אומרת לי?
מנהל פורום פסיכותרפיה
