מחשבות לגבי הטיפול..

שלום, (כתוב לפרט גיל ובעיה, האם זה יימחק? בכל מקרה, לי יש חרדה חברתית שגיליתי רק לפני חודשיים, עד אז לא ידעתי להגדיר מה יש לי, ניסיתי שתי מטפלות אחת בשיטת TAT לא התחתברתי ואחת הייתי אצלה רק פעם אחת ועזבתי מקום מגורים ועוד, אני בת 28) אשמח לעזרה, התחלתי טיפול לפני כחודש וחצי, אצל פסיכו' שמטפלת גם בשיטה פסיכודינאמית וגם קוגנטיבית התנהגותית. מקריאה מעטה בפורום שנחשפתי אליו רק היום אני מבינה שאני לא לבד. אני כל הזמן עסוקה במחשבות על הטיפול, עליי, עליה, על מה אמרתי, על מה יהיה ועוד ועוד. זה לא נגמר זה כל השבוע, זה מעיר אותי בלילה, בדרך לעבודה ובכל מקום. כרגע מאוד קשה לי לדבר מולה בטיפול ואני כותבת לה שם תו"כ טיפול או מכינה מראש. רק בפעם האחרונה אמרתי לה שאני כל הזמן במשחבות על הטיפול. אני מניחה שאני לא היחידה שמחשפת מידע על הפסיכו' שלה בפייסבוק, אבל כמה אפשר? אני נכנסת כל הזמן לפורומים ולארתים כדי לקרוא על הבעיה ולא מצליחה לעשו תשו םדבר מעבר. אני מפחדת שהיא תכנס להריון ותצא לחופש, ומה אני אעשה? איך אסתדר? כבר בדקתי את החודשים הקרובים כדי לראות איזה חגים נופלים על היום של הטיפול... חשבתי לבקש טיפול פעמיים בשבוע. וכבר שאלתי על זה, היום היחיד שפנוי לה זה יום שעוד מעט יתפנה לי. אני מרגישה שאני רוצה עוד יום כי אני לא מסוגלת לחכות כ"כ הרבה זמן מפגישה לפגישה. אני רק מגיעה וכבר זה נגמר. שאלית כמה פעמים, והיא הציעה את היום שפנוי לה, שהוא טרם רלבנטי, אז אולי משתמע שהיא מסכימה לעוד טיפול וחושבת שזה יעיל. אני מתחילה להרגיש תלותיות רבה וכן אני גם מפתחת רגשות. מזל ששתינו בנות. מה עושים? אני אל יכולה לחוות כל היום בתחושה שכל המחשבות שלי הולכות לטיפול? בעקרון רציתי עצה לגבי טיפול פעמיים בשבוע כן או לא. אבל יש עוד כ"כ הרבה דברים שמטרידים אותי.

חנה יקרה את צודקת- את בהחלט לא לבד! כמו ששמת לב, הפורום הזה ועוד דומים לו מלאים בהודעות של מטופלים שעוסקות בקשר הטיפולי, במהות שלו, בפחד מתלות,מפרידה, נטישה, אני כל כך מבינה אותך. זה באמת לא קל. גם אני ארבעה וחצי חודשים בטיפול חווה את זה,וגם אני שאלתי, חקרתי, כי זה חדש לנו ואנחנו לא מכירים את זה וזה טבעי שנרצה לדעת מה קורה לנו ולוודא שאנחנו בסדר ושיש עוד כמונו,ושאנחנו לא לבד מה שאני מציעה לך זה שתפתחי את הכל מול המטפלת שלך, אולי לא בפגישה אחת, ולא בשתיים, בקצב שלך, וזה בסדר גם לכתוב לה, גם אני נעזרת בזה, אני כותבת לה כשקשה ומביאה לה את זה לפגישה. אני חושבת שמאוד חשוב שהיא תהייה מודעת לתחושות שלך, יש לה אחריות עלייך וחשוב שהתלות הזו שאת חווה תהייה מודעת לה, ושהיא תדע מה לעשות ואיך לפעול עם זה על מנת לקדם אותך. אני יודעת שזה קשה לדבר על זה, גם אני עוד לא באמת הגעתי לשם, אבל כן רמזתי לה פה ושם על הרגשות שלי והיא מודעת להם. מה שכן חשוב לי לומר לך שאל תצמצמי את הפעילויות ואת החיים שהיו לפני הטיפול, תנסי כמה שיותר לעסוק בדברים אחרים, עבודה, משפחה, לימודים, חברים,תטפחי קשרים חברתיים, תגדילי ותעצמי את המעגלים האחרים בחיים שלך מקווה שהצלחתי לעזור קצת מאחלת לך תהליך פורה ומשמעותי בהצלחה גיגית

הי גיגית, אני מבינה שאני לא לבד, אבל זה לא תמיד מעודד. אז כתבתי לה את הדברים אבל כתבתי עוד מלא דברים אחרים כך שהיא לא התייחסה עדיין לזה. והפסקה האחרונה- את צודקת אבל זה הדברים שהכי קשים לי. הדבר היחיד שאולי מעסיק אותי זה עבודה אבל גם שם מאוד קשה לי. חיים לפני הטיפול? אין כמעט.. זו נראה לי סוג של מטרת הטיפול. תודה ובהצלחה גם לך.

הגדרה יפה, אני באמת מלאה בהן.. למה הכוונה "מניחה שזה אומר משהו ..." ? הבעיה שלי היא להגיד כל דבר, אבל אני כן כותבת את הדברים. תודה! (וקראתי הרבה מהתשובות בפורום, זה מאוד עוזר, אבל גם קצת ממכר)