למה זה כל כך קשה?
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
היי ליאת, שמחה שחזרת. נעים לקרוא את תשובותייך. אני בטיפול בערך חצי שנה, עם הזמן למדתי לחבב אותו. אני באמת שמנסה בכל כוחי לשתף פעולה, ולשתף אותו בדברים הקשים יותר. וזה כל כך מתיש וקשה. למה?! אוף... אני כל כך מתקשה. אני באמת שרוצה לשתף, אבל אני פשוט לא מצליחה. הוא מבין את זה ולכן פעמים רבות הוא זה שמעלה את הנושאים, מכיוון שאני פשוט לא מסןגלת לעשות את זה בעצמי. הוא ממש משתדל להגיע אליי, ואני כל כך מתגוננת וסגורה. אני תוהה אם אי פעם אוכל באמת לשתף בקשיים האמיתיים. אולי אני בכלל לא מתאימה לטיפול פסיכולוגי? אני באמת מטופלת מאתגרת וקשה. הפגישה אתמול ,עם המטפל, הייתה מאוד מתישה וקשה. הוא ניסה להבין ממה נובעת הסגירות שלי ומה היא בעצם משרתת, ולא היו לי תשובות. לא ידעתי מה לענות לו. אשמח לשמוע את דעתך, מודה לך.
לשואלת, זה קשה משום שכנראה זה לב העניין- הסגירות. הסגירות בתוך קשר. הקושי להחשף. זה קשה כי זה מאמת אותך, שם מראה...מפגיש עם אותו מקוםשבו אולי בחרת פעם במודע או שפחות- להסגר. מציעה לא לוותר ולנסות להרגיש שזהו תהליך ואת בדרך...לפעמים הדרך היא באמת סוג של ויה דולורוזה אישית. ליאת.
מנהל פורום פסיכותרפיה
