לליאת- מדוע פסחת על שאלתי הנוספת??

מצ"ב השאלה ששאלתי-בהמשך השרשור. אך מכיוון שדילגת עלי, אני נאלצת לפתוח כשאלה חדשה בהודעה חדשה. אנא-השיבי לי. תודה הי, ותודה לך ולכולן על התגובות. אני עדיין נפגשת איתה, וכרגע היא עדיין לא יודעת אם מדובר בהפסקה "רק" לחופשת הלידה, כשלאחריה תחזור למשך שנה, או שמדובר בפרידה מוחלטת. פשוט כי היא בעצמה עדיין לא יודעת מתי תעזוב את הארץ. בטח בזמן הקרוב- כבר תדע. בכל מקרה, רציתי לשאול: היא הציעה שאפגש עם המדריכה שלה- כשתצא לחופשת הלידה... האם זה לא קצת מוזר? בכל זאת היא הרי המדריכה שלה. ומן הסתם היא בטח יודעת עלי הרבה מבלי שאני אפילו פגשתי בה. אני די מיואשת. כבר לא יודעת מה לעשות. נמאס לי להיות במצב הזה של חוסר וודאות מצד אחד, ותלות מצד שני. לא רוצה לחוות כאב וסבל, כי גם ככה "יש לי מספיק על הראש" משלי... כולה שנה וחצי בטיפול, שאמור היה להיות ממושך ובלי שעון חול מעל ראשי, כי הוא דינאמי. ועכשיו אני מרגישה כאילו הכל התהפך לי. הבעיות שלי- נותרו כמו שהן. שאיתן באתי. אבל לפחות הייתה לי אז תקווה שהנה אני בטיפול, וביחד איתה אוכל לשנות את חיי ולהשיג את מה שחסר לי. יש קולות שקוראים לי לעזוב כבר עכשיו,בפרידה מסודרת, אבל לא לקחת 5 חודשים שלמים. ויש קולות שאומרים לי להשאר, כי אולי היא תחזור מהחופשה ונוכל להמשיך. ואני? מבולבלת. הראש- אומר ככה, הלב- אחרת. לא יודעת מה נכון. פוחדת שאתרסק בסוף. וחוץ מזה, 3 חודשים של חופשה כשבהם יש נתק מוחלט ביני ובינה, ואני עם מטפלת מחליפה, זה לא הרבה?? ליאת- אשמח אם תוכלי לענות לי מנסיונך האישי- אם יש לך כזה, או ע"פ חוות דעתך - ליבך, מחשבותייך וכ'ו. תודה שוב,

ליאת, למה התכוונת במשפט: "אני לא יכולה להעלות הודעות משרשורים ישנים. אין לי אפשרות טכנית לזה"? מדובר בהודעת המשך מתאריך 10.6.12, לא דרך ארוכה כ''כ אחורה... אשמח אם תסבירי. ולשואלת האבודה (וגם לליאת), אני רוצה לומר שהפנייה שלך נגעה מאד לליבי. הדילמה הקשה שאת מעלה אינה מסוג הדברים שפוגשים כאן מידי יום. אני מבינה שהודעות המשך עלולות להשכח בלי משים בדרך, אבל אני קצת מתפלאת שלא זכרו על מה את בכלל מדברת...

לשואלת האחרת, הוצת לי ת'מילים מהפה. אני בכלל לא מבינה את תגובתה של ליאת לגבי מה שכתבתי על השרשור. בסה"כ רציתי לקבל תשובה בהמשך לתגובות של ליאת עצמה ושל כולן, לשאלה שלי מה 10/6. וראיתי שליאת פשוט דילגה עלי- אולי מחוסר תשומת לב? אבל פשוט באמת טכנית- זה נכון יותר להגיב לשרשור עצמו, מאשר לפתוח שאלה נוספת בהודעה חדשה. אשר לתגובה ל ליאת: גם לא ממש הבנתי... אני באמת קוראת כאן מידי פעם, ואכן אני לא חושבת שהמקרה שתיארתי הוא כזה שפוגשים בו "כל יום". אני בדילמה מאד מאד קשה, ובמצוקה, ושאלתי שאלה יחסית ברורה: האם מקובל או האם לפי כל מה שתארתי- כאן,ובשרשור הקודם, בכזה פירוט, ( והיה לי קשה), היא חושבת שנכון יהיה עבורי ללכת למדריכה של הפסיכולוגית שלי. ובכלל- מה עושים עם כזאת מידה ל חוסר וודאות? תמיד בחיים יש חוסר וודאות וחוסר שליטה- ברמה מסוימת- כמו שאכן כתבה ליאת, אבל במקרה הזה- של טיפול, נראה לי שזה יוצא דופן מעט: גם אני לא יודעת האם חופשת הלידה תהיה "רק" הפסקה זמנית, או פרידה מוחלטת, וגם אין לי מושג למי לפנות לעזרה? למדריכה של פסיכולוגית? ( שאגב- "גיליתי" מי היא, ואני לא בטוחה שזה יתאים לי), או לפסיכולוגית אחת- שאני מאד מתקשה כרגע למצוא בעצמי. אני מרגישה ללא מוצא. מה גם שהפסיכולוגית שלי פשוט השתנתה לגמרי בגלל ההריון: הן בזמינות שלה ביומיום- שפחתה מאד מאד, אבל גם בטיפול עצמו- היא הרבה פחות "שם" בשבילי. פחות חמה, פחות מקשיבה, יותר עצבנית.... זהו. אשמח לתגובות ועצות. וליאת? אולי בכל זאת יש לך מילה לתת לי? ( ואולי תוכלי להמליץ לי על מטפלת? אפילו במייל? האם ניתן לפנות אלייך במייל?. לא רוצה להשאיר את שלי, כי נראה לי שחשפתי כבר המון פרטים גם עלי, אבל גם על הפסיכולוגית).