משתפת

אני כותבת כדי לנסות להבין את עצמי, יצאתי להליכה, מחוברת למוסיקה שלי, הולכת עם הראש כמעט במדרכה, לא רואה אף אחד, הולכת, רק הולכת, נשאבת לתוך מערבולת של מחשבות, חשבתי המון, כל כך הרבה מילים עלו לי לראש...סתם ככה מילים ועכשיו אני בבלאגן, אני באמת לא מבינה את עצמי, מה קורה לי? מה יהייה איתי? אני מרגישה מנותקת מעצמי,אני לא מבינה מה אני מרגישה, לא מצליחה להבין את עצמי, אני צריכה שיגידו לי מי זו, מה אני באמת, אני מרגישה כמו עוד בן אדם- גוף עם נשמה, אבל מה יש בה בתוך הנשמה הזו? ניראה לי קצת ריק... לפני שבועיים בשישי אחד, בבוקר, יצא לי לשבת בטבע תחת כמה עצים, והיה איש נחמד שאמר שאנחנו, בני האדם, אנחנו כמו העצים. לעץ יש גזע והגזע הזה הוא חזק ויציב וגם אם העלים נושרים והענפים נשברים יש את הגזע שהוא נשאר חזק וככה אנחנו, הוא אמר שלכל אחד מאיתנו יש את הערכים שלו, ואת התכונות שלו, את האופי שלו ואת מה שהוא, את הגזע האישי שלו וזה מה שמלווה אותו..הוא ביקש מאיתנו שננסה כל אחד להתחבר לסיפור הגזע שלו ולשתף,משהו מהעבר, שייחודי רק לו,ניסיתי להתחבר ולא הצלחתי, לא מצאתי שום סיפור שיכול לעניין, שיהייה מספיק חשוב בשביל להישמע...רציתי לספר, באמת שרציתי לשתף ולא מצאתי במה...והיום נזכרתי בזה בזמן ההליכה שלי, וחשבתי, איפה הגזע שלי? לא מכירה אחד כזה, אני מרגישה ריקה, אפילו דעות, ערכים, אין לי, אני רוצה לגלות את האמת שלי, אני רוצה להתחבר אל עצמי, אני רוצה להיות מודעת לעצמי הנה עכשיו אני כותבת, נותנת לדברים לצאת בלי לחשוב, בלי לסנן...ואחרי שאני כותבת אני שואלת, אני באמת מרגישה ככה? זה באמת מה שאני מרגישה? הבלבול הזה, מרגישה משהו ושנייה אחרי כבר מרגישה שלא באמת הרגשתי... רוצה לזרוק את הכל מעליי, את האוסידי, את החרדות, את הפחד, את הבלבול, את הכמיהה הזו לאהבה,לא רוצה להזדקק, לא רוצה להיות תלויה,רוצה לאהוב את עצמי, רוצה לזרוק את המחשבות על החיים, לא רוצה לחשוב, רוצה לחיות וזהו, בלי לחשוב, בלי להרגיש, להיות משוחררת, להתנער מהכל גם את כל הדמיונות אני רוצה לזרוק מעליי,כבר שנים שאני אף פעם לא לבד, ז"א פיזית כן, אבל בפנים, אני אף פעם לא לבד, תמיד מדמיינת שיש איתי אנשים,אני מחליטה מה הם אומרים, אני מחליטה מה אני אומרת, חיה בעולם דמיוני שכזה, אני יודעת שזה חולני, אבל זה עושה את העבודה ועונה על הצורך... זהו, אין לי כוח יותר לכתוב, לא בא לי, אין לי כוח יותר..