היי

היי ליאת ! מה שלומך? מקווה שאת בטוב . מזמן לא יצא לי לכתוב . כרגע אני קצת יותר רגועה כך שאין סכנה שאכתוב פה שטויות שאתחרט עליהם אח"כ . מהמקום שלי עכשיו אני בקושי מסוגלת להאמין שלא מזמן ,תקופה די ארוכה פשוט חייתי במעמקי השאול . אין לי מושג אך לתאר בדיוק מה עבר עלי . אם תשאלי אותי יש לי תאוריה די הזויה שרק פה אני מעזה לעלות אותה והיא , שעשיתי העברה מפוצלת ל2 המטפלות שלי .דהיינו האימא הטובה והאימא הרעה. נראה לי שבחוויה שלי חוויתי רק את הטובה למרות שידעתי על החלק השני והכחשתי את הרעה , רגשית כאילו . אחרת אין לי דרך להסביר למה מהחדשה יצאתי מהשיחות שאני חווה סיפטומים גופניים לא נורמלים ואילו אצל הותיקה דווקא מצאתי מזור והתקרבתי אליה . הקטע הכי דפוק פה הוא שלא היה שום דבר בשיחות האלו שהיה אמור לעורר את זה לא דיברנו על משהו משמעותי אבל הייתי משותקת ומאויימת כל כך מהקרבה שלה שרק אחרי השיחה הייתי יוצאת והגוף שלי היה מגיב בצורה שלא הכרתי בחיים וידעתי שזו לא היא אבל לא הצלחתילהבין מה בה גורם לי לחוות אותה ככה. היא החליטה בסוף שאני מפצלת את עצמי בין שתיהן וזה יותר מזיק לי ממועיל ולכן הפסקנו. ורק מאז המצב שלי השתפר ,אמנם בהדרגה אבל השתפר . רק שכרגע אני באמת מנסה להבין מה קרה לי שם. אך אני מסבירה לעזאזל 7 חודשים של בכי שלא נפסק או תגובות גופניות כאלה ? קצת מרגיש לי טיפשי התאוריה שחשבתי עליה כי לא מצאתי שום חומר מתאים באינטרנט ,אבל בתחושה שלי היא מתאימה בול . יש חומר על העברה מפוצלת לאותו אדם אבל לא ל2 אנשים שונים שאליהם אני מתיקה 2 חלקים שונים מדמות מרכזית בחיי. קצת מצחיק אותי לחשוב על האפשרות שאולי נכנסתי לרגרסיה מפוצלת . אני פשוט לאחרונה התוודעתי לכישרון שלי לפצל ולמסך כאוות נפשי מה שלא ידעתי בכלל שאני עושה אי פעם ,ויש מצב אולי שלא קלטתי שאני עושה העברה של צד שהיה פשוט מוכחש בי . כאילו ידעתי אבל מעולם לא חוויתי את זה רגשית ואולי זו הסיבה שהכל עלה דווקא שהיא הגיעה כי הייתה לי אפשרות גם לחוות את הטובה וגם את הרעה בו זמנית במפוצל . אני רק מתארת לעצמי אך המטפלת שלי תגיב אם אגיד לה דבר כזה הזוי. אבל בשיא הרצינות זה ממש נחווה ככה . הרעיון הזה עלה בי אחרי שהגעתי למצב ממש מסוכן בו הייתי כל כך שיכורה והייתי צריכה לבחור בין ללכת הביתה לבין לשתות כוסית נוספת עם חבורה של גברים שפגשתי אחרי שהתמסטלתי ודווקא אז ,לראשונה בחיי הרגשתי את הסכנה . מה שלא הייתי אמורה להרגיש במיוחד לא שאני כל כך מסטולה . בתכל'ס מעולם לא הייתי מתנגדת לעוד כוסית אבל משהו בי נרתע בפעם הראשונה ,שזה היה ממש מוזר וסירבתי . איכשהו יכולתי ממש לראות שהכוסית הזו מפרידה בין ללכת הביתה ולישון לבין לעשות אורגיה המונית , משהו שסביר מאוד שהייתי עושה ולא זוכרת בעבר הרחוק . באותו רגע נבהלתי התרחקתי משם ותפסתי מונית הביתה . למחרת בבוקר שהתעוררתי פשוט קלטתי שכל השנים האלו ששתיתי בשביל לשכוח בעצם מה שעשיתי בפועל זה לזכור . אם את יורדת לסוף דעתי . זו עוד תאוריה הזויה אבל הצד הזה בי היה מוכחש , אני כביכול ילדה טובה אבל ,יש לי רזומה שלא הייתה מביישת אף נערת ליווי . רזומה שצברתי בכל פעם שנעלמתי לתוך הבקבוק. כאילו, לא נתפס לי שהבחורה הזו שכל הגברים האלה נגעו בה זו אני בעצם .את מה שהיא עשתה בחיים לא הייתי עושה וזו הסיבה שגם הלכתי באותו רגע כי הרתיעה הזו הייתה סימן אזהרה שהפעם אני אתעורר בבוקר ואני אזכור בדיוק מה עשיתי והפעם , לא אעמוד בזה . אני מניחה שהפחד הזה הוא התגובה הטבעית למצבים כאלה. המצב הטבעי שלי היה לא לראות את הסכנה וכן לשתות את הכוסית שתוביל אותי לניתוק שיאפשר לי לעשות את כל זה .מה שגם הרגשתי את הרצון הזה לעשות את זה איתם . הרצון הזה מופיע דקה שנייה לפני שאני נעלמת ומתממש רק אחרי ההעלמות עצמה. היה משהו בחיבור בין 2 החלקים האלה באותו רגע שפשוט עירער אותי . מעולם לא הרגשתי את שניהם ככה במקביל , אבל הפעם בגלל שלא הכחשתי שזה קיים בי(בזכות הטיפול ) , ניתנה לי זכות הבחירה . יכולתי לדעת שכן אני מספיק שיכורה ואני רוצה לעשות את זה אבל אני גם מספיק שפויה להבין שאם אני גם מפחדת זה אומר שאני לא אעמוד בהשלכות ושאם הייתי שפויה גם לא הייתי מגיעה למצב שאני צריכה לבחור בין 2 האפשרויות. כמובן שהייתי מסטולה מהתחת וכל מה שכתבתי פה לא חשבתי עליו באותו רגע , הכל קרה במישור הרגשי . פחדתי יותר ממה שרציתי לעשות את זה ונרתעתי מהכוסית באותה מידה שנמשכתי אליה אבל ,כן ראיתי לאן הסיטואציה הזו זורמת , ושקלטתי הפחד הזה הוא זה שהבריח אותי משם . עוד יותר צורמת לי המחשבה שזה הגוף שלי שהיה שם תמיד למרות שהתודעה לא . אני עדיין לא מצליחה ממש לעכל את זה ואני יודעת שזה נשמע הזוי ממש כמו התאוריה שכן העליתי מקודם . נשמע כל כך מתוסבך שאני כבר מתחילה לתהות אם אני לא ממציאה לעצמי את כל החרטה הדינמית הזו . זה הדבר היחיד שיכול להסביר את ההבדל בין השתייה הפתולוגית לבין השתייה הנורמלית . הפתולוגית באה שאני רוצה לשכוח הנורמלית קיימת תמיד אני באמת יכולה לשתות בירה ולהסתפק בה באותה מידה שאני כאילו יכולה להעלם עם כל כוסית כי משהו בי לא מסוגל להפסיק מעין רצון עז להעלם . ההבדל בין השניים תמוה מדי אבל הוא תמיד היה קיים . יצא לי פוסט הזוי רצחח . המזל שלי הוא שאני יכולה להביע את מה שנראה לי שעובר עלי מבלי שידעו שזו אני.