סטירת לחי

הי , אני בטיפול כבר המון שנים עם המון עליות ומרודות .אני קשורה למטפלת והיא מלווה אותי בהמון צמתים בחיי. ב4 חודשים האחרונים אנחנו בקצר רציני ,אני מרגישה כאילו היא בכלל לא סופרת אותי ואני מובן מאליו בשבילה .אני נמצאת בתק' קשה עכשיו כתבתי פה לפני כמה חודשים שנפרדתי מבן זוגי בעקבות מקרה אלימות לבני הפעוט.אני חיה את הטראומה הזו ואיכשהוא מנסה לצאת ממעגל החוסר אמון שמנהל אותי כל כך בחיים וגם בטיפול. בטיפול עכשיו הכל סביב הסיפור הזה כאשר אנחנו מדברות ליד זה ולא מצליחה לתת לי וגם לה לגעת בזה. בגלל הקצרים הרבים ביננו אנחנו מתעסקות גם בקשר שלנו .אני כותבת עכשיו אחרי שעברתי אתמול חוויה קשה מאוד .היא קבעה לי בשעה אחרת לבקשתי (לא יכולתי להגיע בשעה שלי ),הגעתי בזמן ביחד איתי ירדה במדרגות עוד מטופלת שנינו נכנסו לקלינקה ואני רואה שהיא פשוט נכנסת לחדר והמטפלת סוגרת את הדלת ..הייתי בשוק (גם ככה הנושא של מטופלים אחרים מכאיב לי מאוד כל הזמן נתקלים אחד בשני ואנחנו מדברות על זה המון )ישבתי כמה דק בחדר ההמתנה שלחתי לה סמס להבין שזו לא טעות ..שמעתי אותה משוחחת וצוחקת בחדר עם המטופלת והתחלתי פשוט לבכות השארתי לה את החוב שלי במיגרה שלה ופשוט ברחתי משם...תביני עשיתי מאמץ אדיר (50 דק לכל צד)להגיע שניתי סדרי עולם בעבודה כי גם הפגישה הקודמת הסתיימה בפיצוץ ואני נכנסת לעבודה בתק הקרובה ויודעת שיהיה לי קשה להגיע..לכן היה לי חשוב להגיע . היא התקשרה וניסתה להסביר לא הייתי מסוגלת לשמוע ודברתי בלי הרבה מעצורים אמרתי את כל מה שעל ליבי אני כל כך נפגעתי (זה כבר קרה פעמיים בעבר שהגעתי לחינם בעקבות בלבול שלה זה לא הפריע לי אז מכיון שאנחנו אנשים ואנחנו עושים טעות לא בכוונה )אני פשוט לא רוצה להמשיך יותר להיות מטופלת לא אצלה ולא אצל אף אחד אחר,המלים שנאמרו בשיחה היו מאוד קשים המון כעס שחררתי והיא לטענתה אמרה שאני מאשימה אותה כל התק הזו. והיא לא מצליחה לדבר איתי כי אני לא מאפשרת לה לטפל בי. אני מאוד מאוד פגועה מהחיים עכשיו ואני מתאכזבת כל פעם מחדש שהיא לא מצליחה להגיע אלי אני מנסה איכשהוא לפתוח פתח אבל היא באותו קו כל הזמן ואני צריכה משהו הרבה יותר צמוד מכיוון שאני כבר לא מאמינה בעצמי אז איך אאמין בה או במישהו אחר שיכנס לחיי. אתמול בערב חשבתי שאני הולכת לחטוף התקף לב היה לי דפוק מאוד מהיר וכאבים חזקים בחזה הלכתי למוקד שיבדקו אותי. המקרה הזה מאוד הכאיב לי אתמול עוד סמסנו אחת לשנייה אני יודעת וגם מרגישה שגם לה מקרה קשה והיא מאוד מצטערת היא אמרה לי יותר מפעם אחת שכך לא מסיימים ושאבוא לעוד פגישה אחת ..קבעתי איתה היום עוד פגישה מחר..האמת אני מאוד פוחדת ולא יודעת איך אתמודד בפגישה ...בגדול אני יודעת שאני צריכה עזרה בתק' הזו, וזה הכי טבעי לי להשאר אצלה אני גם פוחדת להפרד ושהיא לא תהיה יותר בחיים שלי אבל עכשיו אני כועסת כך שפחות הרגש הטוב יש לו מקום וזה קל יותר להפרד אבל מה יהיה אחר כך?אני יודעת שאתגעגע וזה יהיה לי חסר.ולהשאר בטיפול במצב הנוכחי זה בלתי אפשרי אני כל הזמן מרגישה שהיא קצרה איתי ושנגמר לה ממני שום אמפטיה והתרכחות (ויש לה המון )..פשוט לא איתי אני לבד לבד ...אמרתי לה משפט בטל' שאולי מסכם את כל כל מה שאני מרגישה עכשיו באתי נאיבית לטיפול ...ואני יוצאת פצועה מהחיים ומהטיפול...יש לי פצע בלב תרתי משמע.

ראשית ליאת תודה על התשובה המפורטת והתייחסות ,אני מבינה את דברייך ואת אכן משקפת נכון את המציאות שיש לי בחדר אצלה , אבל זה לא פשוט לחזור למסלול של קרבה ויכולת לסמוך אני באמת רוצה גם איתה וגם בחוץ בחיים,אני רוצה להיות שוב בזוגיות ולפעמים אני אומרת לעצמי שכל החיים עוד לפני אבל זה לא פשוט לי למרות שכל הזמן אני מנסה לא לתת לטראומה הזאת לנהל לי את החיים...אבל לבנתיים אני תקועה . לגבי הקשר איתה הייתי בטיפול אתמול היה הרבה רגוע...נאמרו הרבה מלים גם שלי וגם שלה ...אבל הרבה פחות בכעס.היא רוצה שאאפשר לה לטפל בי בדרך שלה..אני רוצה לחזור לקרבה שלנו שנתנה לי הרבה שקט בחוץ .. אבל קשה לי ליאת, יש הרבה רעש סביב הטיפול שלי.. מטופלים אחרים כל הזמן צצים המקום לא רגוע לי ואין לי כוח להלחם בזה יותר ..זה מוציא לי את רוח מהפרשים אני צריכה הרבה שקט ומקום נקי ..המציאות שבחוץ כל הזמן מתדפקת לי בדלת וזה באמת קשה לי...ועכשיו עם כל הרגישות שלי הכל יותר מעוצם...היא מבחינתה אומרת שהיא יכולה לתת את מה שהיא יודעת ולי זה לא מספיק כי אין לי בטחון בעצמי ואין לי בטחון בה..אני שואלת אז איך אפשר לצאת ממעגלהזה. בחיים שלי בחוץ אני חוזרת לחייך לאט לאט בקצב שלי אני בחרתי להתמקד בדברים שעושים לי טוב וזה נותן לי יותר ויותר כוחות ..אני עדיין לא מרגישה חיה כמו בעבר כי יש הרבה עצב בליבי ..(אין כמו להיות ביחד וזה חסר)אבל בסה"כ אני מרגישה יותר חזקה. באמת שעצוב לי איך הקשר עם המטפלת שלי הלך והתדרדר והלוואי שנוכל ביחד לחזור לשקט שהיה לי בטיפול בעיקר לביחד שנתן לי המון כוחות בחוץ..קשה לי לאמין כי אבל אני רוצה לנסות.