חוט שדרה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שמתי לב שאני מאד מושפעת מהסביבה. הייתי במסיבה רקדתי ונהנתי , שכחתי מהקשיים וזרחתי מהנאה. אבל כשחזרתי הביתה להיות עם אמי החולה מאד, נהייתי מתוסכלת, עצובה ובכיתי הרבה. התמורות החדות במצב הרגשי, מבלבלות אותי. אני מאד רוצה שיהיה לי ויסות עצמי. רציתי לדעת האם זה בסדר להיות מושפעים (אולי זה אנושי?) והאם אמור להיות אופי עצמי שמנווט בלי להיות מושפע (אמא חולה מסוכנת/מסיבה) ואיך יוצרים את הויסות הזה?
היי קארין, כן, זה בהחלט אנושי. רגע אחד שמח לך ורגע שני את פוגשת את הכאב שבחייך. טבעי מאד, נורמלי ומובן. אני חושבת שויסות עצמי נלמד בטיפול, או לפחות אפשר לעבוד על זה. ויסות עצמי קורה גם כאשר בטיפול, נוגעים באותם מקומות כואבים ואז כשהם מעובדים יותר הכאב פחות מציף גם אם לא נעלם. ליאת.
ליאת, תשובתך הרגיעה אותי. אהבתי אותה - את הכנות והמענה הנבון. וכן- אעשה כדבריך. ויש משהו קטן שאם קשה לך לשמוע את יכולה לדלג על ההמשך. העם היהודי העם הנבחר של אלוקים ונתנה לו מצוה אהובה - שבת המלכה.יום מנוחה. הסתכלתי בתאריך שכתבת את התשובה וכאב לי מ-א-ד רק אם את מוכנה להשתדל בשבילי. (ואולי גם בשבילך?) ולכתוב את דבריך הנפלאים ביום שישי בצהרים או במוצש"ק???? אנא! מצטערת אם בקשתי מוגזמת בעניך. אבל בנהול של ענבל זה כן היה בשישי. אולי תסכימי להמשיך בזה?
מנהל פורום פסיכותרפיה
