טיפול

היי ליאת לאחרונה כתבתי פה הודעות עם שם בדוי (כאילו שמישהו מכיר באמת את גיגית) אבל בכל זאת, החשיפה הזאת קשה לי פתאום..(גם בטיפול, אגב) אני הפעם ממש צריכה לדעת מה את חושבת (בעצם גם בפעמים הקודמות הייתי צריכה אבל עכשיו אני מבולבלת מאוד) אני חמישה חודשים בטיפול אצל פסיכולוגית מקסימה, אני מאוד קשורה אלייה, התפתחה לה גם (לצערי!!!) סוג מסויים של תלות, למרות שאני מאוד שומרת על הגבולות, התלות היא יותר בכיוון של המתנה וכמיהה כל השבוע לטיפול, אבל זה לא מה שרציתי לשאול. במהלך היום התעוררו לי כמה מחשבות על סיום של הטיפול, לא שאני חושבת שזה הזמן, ממש לא, אבל אני מרגישה שנולד בי כאב חדש, שמקורו בטיפול, אני חוזרת מהפגישות מוטשת, חושבת המון על מה שדיברנו, אני תמיד מפחדת שאולי היא מבינה אותי שונה ממה שאני באמת, שאולי היא לא הבינה באמת למה התכוונתי.נראה לי שאני גם מפרשת אותה לא נכון, נמאס לי כבר!!! דיברנו על זה, היא יודעת מה אני מרגישה, השאלה שלי היא האם הפסקה קצרה של הטיפול יכולה לעזור לי פה? להרגיע אותי קצת? הטיפול יכול לעבוד ככה שאני כל הזמן חושבת רק על מה היא אמרה?מה אני אמרתי ואיך הבנו אחת את השנייה? אני כל הזמן בתחושות שהיא לא באמת רוצה אותי שם, שאני לא חשובה לה, וכל הזמן שאלות כמו עד כמה זה אמיתי? ואולי בכלל הכל מזוייף? מטרידות את מנוחתי. ליאת, זו הפעם הראשונה שאני בטיפול משמעותי כל כך ולכן אני באמת שואלת, כי אני באמת באמת לא יודעת...זה אמור להיות ככה? אני מפחדת על עצמי, אני מפחדת להיפגע. תודה לך גיגית

את מדהימה! התשובות שלך כלפיי וגם כלפי שאר הבנות פה תמיד מצליחות כל כך לגעת, כל כך להרגיע, תודה לך!!! מה שהכי נגע בי במה שרשמת היה: "עם הזמן גם תראי יותר את עצמך", כל כך רוצה להגיע לשם, זה ניראה לי רחוק.... טוב שאת פה גיגית