הי ליאת,

עדיין קוראת קבועה, פחות כותבת ,אבל ממקום טוב. מביאה את עצמי יותר בחדר ומתקדמת אט אט. לאחרונה נורא מעסיק אותי,שברמה הקונקרטית יש כ"כ הרבה דברים לא סגורים בחיים שלי,שאני מרגישה שאני חיבת עזרה לגביהם-זה פשוט לא קורה לבד... אבל בפועל כמה שאני מנסה להביא את זה לחדר ולדבר על זה זה תמיד בורח למקומות הכלליים והעמוקים,ועל מה יושב ומה זה מבטא. הבעיה היא שאני כבר 3 שנים בטיפול ואני לא יכולה להמשיך להגיד לעצמי את הדירה אני אקנה אחרי שאבין,ואת הילד אגמול אחרי שאתבשל,ועל העבודה אחליט אחרי שנגמור לנתח את האפשרויות וכך אולי בעוד 20 שנה אני אקבל כמה החלטות,ואסגור כמה פינות. זה נורא מתסכל. כי מצד אחד ,המקום הזה חשוב לי ואני לא רוצה לוותר עליו ומצד שני אולי אני צריכה לפנות לעזרה נוספת בעלת אופי מעשי נקודתי, סטייל אימון וכאלו... אני מנסה להביא את זה לחדר ואני מרגישה שוב ושוב איך עוברים להם 50 הדקות,ועדיין לא ברור לי מה עושים ,איך והאם יש לשלב,עד כמה יש לצפות מהמטפל הנוכחי או להבין שזה לא קשור אליו בכלל,ואיתו זה משהו אחר.