מחשבות

היי ליאת. אוהבת לקרוא את תשובותייך. אני בטיפול פסיכולוגי כחצי שנה. התחלתי בטיפול בעקבות חרדות שיש לי בנושאים מסויימים. בפגישה האחרונה המטפל ביקש שאחשוב בבית מהם הדברים שאני חושבת שיכולים להפחית את החרדות שלי. אני יודעת (מקריאה) מהן שיטות הטיפול הקיימות לטיפול בחרדות שלי (היפנוזה, הקהייה שיטתית, הרפייה וכו'), אני תוהה מדוע הוא לא העלה בפניי את האפשרויות הקיימות ובעצם רצה שאני אחשוב מה יכול לעזור לי להפחית את החרדות. מעבר לכך, אני מרגישה שאני מתרחקת מהנושאים הכואבים באמת. ניסית פעם אחת לדבר איתו על נושא מאוד כאוב, וזה הקשה עליי מאוד, לא יכולתי להפסיק לחשוב על זה כל השבוע, ומאז אני מנסה כמה שפחות להתקרב לנושא הזה. הוא מנסה מאוד בזהירות לכוון את השיחה לנושא ןאני נמנעת מלהיכנס לנושא. מדובר בנושא שהוא כעיין פצע מדמם, ולמרות שחלפו שנים רבות מאז הארוע, הנושא מאוד כאוב , זה כאילו שאני מנסה לפתוח ארון קבורה ולהוציא שלד רקוב. אני לא יודעת איך בכלל מדברים על הנושא הזה, זה כל כך בעייתי. ייתכן שאני פשוט עדיין לא בשלה למרות השנים הרבות שחלפו. דרך אגב, חלק מהחרדות קשורות לנושא הזה, שאני מתקשה לדבר עליו. חוששת שהעלאת הנושא שוב תערער את כל עולמי, חוששת לשקוע בזכרונות העבר, חוששת לאבד שליטה. מודה לך,