אמון וקרבה - לא מתאוששת
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
ליאת היי, כתבתי לך לפני מספר שבועות על נושא הקרבה ועל כך שנפגעתי מהמטפלת שלי. מאז שבוע אחר שבוע אני מגיעה לטיפול ונורא רוצה להרגיש קרובה, לשתף ואפילו לבכות ולהוציא את כל מה שקשה לי איתה ובכלל. אבל זה לא מצליח. אני מדברת ואומרת את הדברים, אבל לא מצליחה להגיע לעומק הדברים ובטוחה כי אתאכזב ממנה בשנית. אכזבה שעודני אוספת את הרסיסים. והיא בסדר בסדר גמור. היא מקשיבה, תומכת בי דרך המייל כותבת עד כמה היא מאמינה בי וביכולותיי ואני לא מסוגלת להאמין שלא הופתע ממנה בשנית ואתמוטט. פנים מול פנים אני לא מאמינה שיש אמיתות בדבריה. דרך המייל, ממרחק, אני כן מסוגלת להאמין ולהרגיש את כוונותיה הטהורות ועד כמה היא רואה אותי וחושבת עליי. עוד שבועיים היא טסה לחופשה בחו"ל, מה שעוד יותר מקשה ומבלבל אותי. הנסיעות שלה מאז ומעולם היו קשות לי. אני מרגישה שהיא נוסעת ולא רואה כלל את החזור, לא מאמינה שהיא תחזור. בשבילי כל נסיעה שלה זו פרידה ותחושה כי הכל נגמר והתמוסס לו. אני כואבת.מרגישה את הבכי גואה בתוכי בלי כל אפשרות להשתחרר.נהפוך הוא זה מקשה עליי ביום יום ובכל המטלות הרבות שיש לי במסגרת הבית והלימודים. מיואשת וזקוקה לתמיכה... יעל
היי יעל, נשמע שיש לך איזשהם תסריטים פנימיים שאומרים לך לא להאמין לה, לא להאמין שתחזור, לא להאמין שאפשר להיות בקשר אמיתי ומטיב גם אם יש בו אכזבות מדי פעם. מקווה שאת מביאה אותם לטיפול. הדגש הוא על כך שזה נשמע כמו תסריטים פנימיים ולא המציאות החיצונית... ליאת.
מנהל פורום פסיכותרפיה
