ליאת

היי ליאתת . השבוע שתיתי בעבודה סתם ככה (חוסר אחריות ),אין לי אפילו סיבה רק דחף שנעניתי לו .אני מניחה שיש סיבה אבל מאחר ויש לי נטייה להתעלם אז.. אולצתי להקשיב . התחלתי לברוח דרך העבודה מהמציאות הפנימית לאחרונה , אחרי תקופה כל כך עמוסה שהייתי שקועה בתוכי רציתי פשוט לברוח ולהתעסק בצרות של אחרים . זה מתקשר קצת להודעה הקודמת שלי . שאלת אותי מה קורה לי לפני שאני מתנתקת ? אז התשובה היא :בושה ! ככל שהטיפול מתקדם זה קשה יותר, מאחר והנוסחא שעליה מתבססת המהות שלי הנה : אני= בושה ! מכירה את הבובה הרוסית - בבושקה ? מה היה אילו בבושקה הייתה הולכת לטיפול וככל שהייתה משילה מעצמה את כל הקליפות בדמותה , היא הייתה קולטת שבסוף התהליך תתגלה לה בובה קטנטונת ששמה בושה = היא עצמה !? מה היא אמורה לעשות שהמטפלת שלה רואה כמה קטנה היא בעצם וכמה מבישה ? האם האומץ נמדד בזה שהיא אמורה לראות כמה קטנה היא ? אבל הפעם להתנחם בזה שלפחות הפעם היא תבנה את עצמה מחדש בצורה אותנטית ולא מלאכותית ופתולוגית ? בגרעין שלי אני אדם רגיש ושונה אבל המסכות בדמותי היו אדישות ואפטיות , בגרעין שלי אני שומעת ומרגישה מילים חסרות בין השורות שנאמרו , המסכות שלי לא . יש פער והקטע הוא שלבטא את האני הגרעיני זה קשה כי הגרעין הוא הבושה -אסור לו להרגיש ואסור לו להתבטא! אני יודעת שמותר -בראש אבל לא מרגישה שמותר לי . לשכנע את הרגש להקשיב להגיון זה כמו לקפוץ בנג'י- הראש יודע שאת מוגנת בעזרת חבל אבל ההגיון של הרגש - אני הולך להתרסק! ככה זה מרגיש לי בדיוק כמו שהרגשתי שקפצתי, זו הסיבה שאני מתה על דברים מסוכנים - שם אני הכי אמיצה ! בניגוד לקפיצת בנג'י אמיתית שאין לרגש זכרון של התרסקות בעבר ,ולכן אני גם לא מתקשה לשכנע את הרגש שאין ממה לפחד. אז , שזה מגיע למקרה שתיארתי אז הרגש זוכר , זוכר השפלה ובושה כה עמוקים שגרמו לי לקבור את עצמי בעודי בחיים . הקטע ששכחתי את זה . ועכשיו אני לא בטוחה שיש לי האומץ .. זה מתבטא בכך שאני לפעמים כן אני ואז אני מתביישת שהייתי אני , זה מביך מדי ואז ..מה שקורה הוא שאני רוצה להעלם , להתנתק .. ואני משלמת גם על זה מחיר שמתייקר ככל שהמודעות שלי גוברת . אין לי מושג מה לעשות לגבי זה .. אני רוצה להיות אני אבל זה מרגיש שזה בלתי אפשרי כמעט רגשית ,ואני מוצפת אחרי רגעים אותנטיים פשוטים בבושה ומבוכה בלתי אפשריים להכלה . אם לתאר אך זה בדיוק מרגיש אחרי חשיפה, אז הייתי אומרת שזה מרגיש כאילו יש רק 2 אפשרויות בחירה : התאבדות או התעלמות/ היעלמות ! יש חלופות אחרות זה ידוע לי במישור המנטלי , לא ברור לי אך לשכנע את המישור הרגשי בכך .:(