משתפת...כך אני מרגישה..

הכאוס בליבך, הקולות שבתוכך, איך אפשר לחשוב בקול בוגר? הילדה גוברת על כל המהומה, היא בתוכך שוכנת הילדה הקטנה, עדיין מחכה שיבואו להציל אותה, פוחדת להישאר כך בתוך החשכה עולם גדול מפחיד שם מחכה לה, אז איך היא תסתדר כך לבדה? עדיין מחכה לזרועות שיאחזו בה, עדיין לא רוצה לצאת מהמיטה.... הקול שבתוכך קורא מתוך המהומה, האם את יכולה אותו לשמוע? זה קול ההגיון, הבוגר והשקול, אחבק ואאמץ אותך ילדה קטנה, עולם יכול להיות טוב גם מבפנים, אם רק תתני לי הזדמנות, אני אראה לך שיש עולם שלם שמחכה לך שאותך יקבל בחום ובחיבה אחריות ומסירות לילדייך בית שגדל כמו שאת חלמת, עבודה וילדים נותנים את כל החיזוקים, יש פה לצידך עוד אנשים שגם חולמים.... הכח טמון בלהיות את, לתת לכל הקולות שבך לצאת, אם הילדה פוחדת, או הבוגרת בטוחה ראי הגעת ליום שבו את יכולה להרגיש את כל מכלול הרגשות, לקחת אחריות ולאחות את השברים, לראות את הטוב והכוחות שמבפנים.....

תודה, עזר לי לחשוב על שני הצדדים..עשיתי פרידה נראה לי כמו שצריך, לא התחמקתי מהפרידה, עשינו סיכומים, דברנו על חוזקות, דברנו על השגים וגם על מה שטרם הושג..נראה לי שעשינו כל מה שיכולנו כדי לרכך ולהבין....נראה לי שאני בסדר כרגע...כל כך מחכה לפגישה האחרונה, מחכה קצת לשמוע ממנה עליי...וכבר להיות אולי אחריי...לדבר היום כמה שפחות וגם פוחדת מהפגישה האחרונה..נראה אשתף אולי בהמשך...