המשך לא ברור
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום, החלטתי להמשיך בטיפול בסוף.. הרגשתי שהישירות שלה והעבודה שהיא משלבת שיטת טיפול שאני מאמינה בה תעזור לי.. אני לא יודעת להצביע בדיוק על מה חסר.. אומנם אין עדיין המון אמפתיה או שהיא סמויה.. מידי פעם היא שואלת שאלות כמו "איך הרגשת" ו"זה היה בסדר, למרות שאני לא נחמדה?" אני מרגישה שהיא באמת לא מבזבזת את הזמן שלה על נחמדות והיא ישירה ולעניין.. השאלה היא איך יודעים אם זה זה אני לא רוצה להגיע להעביר עוד חודש ככה.. משהו בי מחפש אישור.. חשוב לציין שוב שזאת שיטת טיפול קוגניטיבית אין עוד כאלה לפי החיפוש שמתאים לי ואני סוג של מרגישה שאין לי בעיה לזרום השאלה אם זה הדבר הנכון לעשות ? ואיך יודעים?? ומה עליי לעשות?
הי שם טוב, רק את יודעת מה מתאים לך. למשל- בחרת להקשיב לעצמך וללכת אליה שלמרות שהדעות פה (כול שלי) לא כ"כ היו בעד. וזה בסדר, הלכת עם עצמך. אם תרגישי שזה לא מתאים או שזה לא מקדם אותך ועוד- אני מניחה שתדעי. ודרך אגב- בעיניי אמפתיה אינה סתירה לטיפול קוגנטיבי. אפשר להיות אמפתיים וגם לטפל בכלים כאלו. (אבל שוב- זו דעתי). ליאת.
האמת שעכשיו אני קצת מודאגת כי אני מאבדת את דעתי האמיתית בכל הסיפור הזה.. אני לא יודעת, הפסקתי להרגיש.. :/ טכנית כן, אני בחרתי לכל אורך הדרך, בחרתי את שיטת הטיפול שאני חושבת שמתאים (וגם קראתי על זה ) ובחרתי להמשיך.. אבל למה בכל זאת ההרגשה לא ברורה? אולי כי בראש שלי זה היה שונה.. דמיינתי מטפלת חמה שתעודד. תעודד לדבר, תעודד לפעול אבל בנועם, לא בהכרח (כן אני יודעת שזה נשמע שלילי, אבל היא אומרת שזאת השיטה.. זאת חשיפה ).. מה אני אמורה לעשות עם המידע הזה? לא מצאתי מטפל אחר.. והיא נשמעת די מבוקשת.. אני מאוד חוששת להיפגע.. ומה בקשר להימשכות הטיפול? אולי אני מרגישה שככה, כשהיא לא מלטפת יותר מידי אני לא אתרגל ואתקע בזה שנים.. מה את אומרת? תעזרי לי זה חשוב לי מאוד..
בסוף אחד הצדדים ינצח ותדעי.
הי 'אני', את צודקת... אבל אני מגיעה מהקופה והמפגשים שלי די מוגבלים.. אני בכלל לא יודעת איך זה הולך אחרי המפגשים.. בכל מקרה..זאת פעם ראשונה שלי ואם לא הייתי משווה אותה לתגובות שקראתי כאן בפורום אולי לא הייתי שמה לב.. והייתי מניחה שזאת שיטת טיפול ישירה וממוקדת מטרה..ושככה זה אמור להיות.. אולי בתוכי אני כן מעדיפה להגיע לפיתרון ולא ליצור תלות במישהו.. השאלה האם זה תקין.. אני לא מרגישה שאני מעניינת או מאתגרת אותה (שאולי זה טוב כי המצב לא חמור) למרות שאני חושבת שלמטפל אמורה להיות פינה חמה עבור המטופל.. הוא 'יחבק' אותו ללא גבולות ויקבל אותו כמו שהוא כי זה הרבה פעמים מה שחסר למטופל.. ואצלי הטיפול הוא די קונקרטי... לפעמים אפילו היא עוצרת אותי באמצע הסיפור כי שנוכל להרגיש משהו ואני רק מרגישה שזה פוגע בפורקן הרגשות והשיתוף.. אני ממשיכה לזרום.. אבל לא יודעת עדיין אם זאת הדרך.. אגב, אני ממש מודה שיש לי את הפורום הזה.. תודה לליאת ולכולם..
מנהל פורום פסיכותרפיה
