אחות של הפרעת אישיות נרקיסיסטית

שלום רב, אני כבר מראש מתנצלת אם אהיה מעט חצופה או צינית, אשאיר את שמי חסוי. אני בת 17 ולאחותי הגדולה (19) יש הפרעת אישיות נרקיסיסטית מלאה עם חלק מהמאפיינים של הפרעת אישיות גבולית. מאד כעסתי בהתחלה כשראיתי את הפורום. למה שאנשים נוראיים כל כך (טוב אני לא ממש אובייקטיבית) צריכים תמיכה על מה שהם עושים?? הם לא אלה שצריכים את התמיכה! ההפרעה מתאפיינת בלדרוך על מי שקרוב אלייך בשביל להתמודד עם חוסר קבלה עצמית לא מודעת, אז למה במקום ישר לבוא ולחבק את הדורך לא חושבים לדבר על הנדרך המעוך וחסר הישע שחטף הכל במשך שנים פשוט כי הוא היה בסביבה? אין אתר באינטרנט שמחבק אותם. זה לא קיים בספר הפסיכולוגיה אפילו. מה לגבי בני המשפחה שלהם. אני יודעת שאולי לא תרצי לפרסם את זה כי זה לא פוליטקלי קורקט.. אבל רציתי פשוט שכל בעלי ההפרעה הזאת יקראו את זה ויראו שהפאק שלהם פוגע בקרובים להם. שישימו לב שזה לא יפגע בהם, אם באמת יש לאנשים האלה רגשות בכלל. את יודעת מה אחותי נתנה לי? "תגובה פוסט טראומטית על התעללות ממושכת". ולא מסוג הפיזי שכולנו מבינים ומביעים עליו צער. מהסוג הרגשי שאף אחד לא מודע לזה שהוא קיים. אבל אני אצא מזה. נשבעת לך שאני אצא מזה. אני אלך בראש חוצות עם ראש מורם וגאה, שהאחות שלי חתיכת חולת נפש אבל אני התגברתי על זה. אני אקעקע עוף חול על הגב שלי ואספר לעולם שאחותי רצחה אותי ללא רחמים אבל אני נולדתי מחדש. את מוזמנת להגיב למייל שלי. גם אם לא תפרסמי את זה. תודה על תשומת הלב. שיהיה לך יום טוב.

נוגע ללב