רוצה לשתף

אותך ליאת במה שקרה בפגישה האחרונה שלי עם המטפלת. קודם כל תודה על תגובתך מלפני שבועיים. כתבתי כאן על מטפלת שהייתי אצלה בפגישה אחת ויצאתי בתחושה שהיא דואגת ורוצה לעזור לי. אבל מהפגישה האחרונה יצאתי נורא מאוכזבת,קודם כל כשהגעתי אליה היא נראתה נורא חסרת סבלנות וכשיצאה המטופלת שסיימה לפניי היא ליוותה אותה לדלת וכשסגרה את הדלת עשתה פרצוף מוזר כזה..כאילו פרצוף של צביעות מחייכת למטופלת ואחרי שהיא הולכת עושה פרצוף..והתחלתי לחשוב אם זה קורה גם אחרי שאני הולכת..כמובן שלא שיתפתי אותה בכך ששמתי לב שעשתה פרצוף ..התביישתי להגיד לה כי יכול להיות שזה בכלל לא קשור למטופלת..ואחר כך כשנכנסתי לפגישה והתחלנו לדבר קטעה אותי באמצע משפט שיש לה טלפון. הנייד שלה היה על שקט ואני בכלל לא שמתי לב לזה ..רק היא שמה ..כנראה שדברים מסביב יותר מעניינים ממני..אבל זה בסדר..לא על זה אני מאוכזבת ..מאוכזבת מכך שכל הפגישה היא התעסקה עם הטלפון ואמרה שאם זאת היתה שיחה מהבית ,מהבנות שלה היא היתה חייבת לענות וכל שניה אמרה מעניין מי מתקשר כל כך הרבה כל פעם ממספר אחר..אמרתי לה או קיי אז תעני לטלפון ושאלתי אם היא רוצה שאני אמתין בחוץ כדי שהיא תוכל לענות..אמרה לי לא אני איתך עכשיו ואני לא עונה באמצע פגישה והטלפון יכול לחכות.. (כנראה שהוא לא היה יכול אם היא התעסקה איתו מולי כל הזמן..)וכל הפגישה היא נראתה חסרת סבלנות,אפילו קצת עצבנית עד כדי כך שלא היה לי נעים לשבת ולדבר איתה. והיא גם קמה להכין לה קפה והציעה לי גם אמרתי "לא תודה" וכשחזרה עם הקפה אמרה ש"זו שעה קצת קשה,מאוחרת " (היא קבעה לי את השעה הזו ,לא אני ביקשתי אותה..והשעה היתה 21:00 בערב והיה לה עוד מטופל אחרי בשעה 22:00 )מוזר למה היא בוחרת לקבוע פגישות עם מטופלים בשעות שקשות ומאוחרות לה וכשהיא לא מפוקסת ועייפה ועצבנית?? מה דעתך ,ליאת? כנראה שיש לה אילוצים ואין את הקליניקה פנויה בשעות אחרות..לא שאלתי אותה ישירות ..אני מתביישת לשאול.. מה שכן,נורא התאכזבתי ,היה לי נורא קשה לדבר בפגישה הזאת כשהיא חסרת סבלנות,עייפה,מתעסקת עם הטלפון..אני יכולה להבין שהיא היתה עייפה ולא היה כוח אליי..ולא סבלנות..אבל גם אפשר להבין את האכזבה שלי מכך . ועוד דבר :כשנשארו 10 דקות עד לסיום הפגישה אמרתי לה שיש דבר כואב מן העבר שקרה לי וזה הולך איתי עד היום ואני רוצה לספר לה אבל קשה לי לדבר על זה..אז היא אמרה לי בטון שנשמע תקיף "זה לא יקרה היום,לא ניגע בזה היום" למרות שנשארו 10 דקות שזה מספיק זמן לדבר על זה . מה את אומרת ,ליאת? בינתיים הודעתי לה שאני לא אגיע יותר .והיא אמרה חבל שאני מודיעה לה בטלפון כי מגיע לי קצת יותר מזה ומגיע לי לבוא לפגישת פרידה .לא הסכמתי. מה את יכולה להגיד על זה? היא עשתה רושם שהיא מדהימה בפגישה הראשונה ופתאום קורים הדברים האלה..וחבל בעצם גם לי. ואני נורא מאוכזבת מחוסר הסבלנות שלה שהיה ניכר ,ונראה שהיא נמצאת במקום אחר ולא קשובה לי.

הי נירית, נראה שבאיזהו שלב כדאי אולי לבחור ו"להתביית" על דמות טיפולית אחת, קרי - העיקר הוא להתפשר ולהמשיך איתה באופן עקבי למרות ה"באגים" שלה. אם כי, לפעמים יש באגים שהם מאד מאד לא מתאימים ואיתם בסופו של דבר באמת לא מצליח. אבל גם להתעקש כל פעם על "קטנות" ולהחליף ולעזוב בתדירות גבוהה זה לא הכי טוב. לחשוב על כך - סבבה. לבצע - אולי קצת פחות. אז... בעקרון, ואני מניחה שאת כבר מכירה ויודעת, את כל מה שכתבת כאן מביאים ומחזירים לשיחות עצמן, זו דרכו של טיפול. א.ה.

אני ממש מסכימה איתך שצריך תמיד להחזיר את הדברים לחדר הטיפול, רק שבמקרה הזה זה פשוט לא נכון כי אף מטופל לא אמור לדבר עם המטפל על למה אתה לא מקשיב לי,ולמה אתה עצבני ולמה אתה משחק עם הטלפון חצי מהפגישה..כי זה מובן מאליו שזה לא צריך לקרות.והאחריות היא על המטפלת.היא חייבת לי (בעצם לכל מטופל/ת)הקשבה ואם היא לא דואגת לזה אז מבחינתי אין טעם לקשר ביננו ולטיפול. לפחות הדברים שחשתי לפני שפניתי שוב לטיפול(השלישי במספר)התבררו לי כנכונים ,שהאינסטינקטים שלי לא טעו ,למרות שאיתה רציתי להאמין שאני טועה. בכל מקרה מה שהיה היה ..ובאמת באותה פגישה הרגשתי שלא מתעניינים בי,ולא מקשיבים לי . וא.ה - התגובות שלך תמיד מרגשות אותי כי נראה שכל מילה נכתבת מתוך הרבה מחשבה ,השקעה ורגישות אז תודה על זה..

אני מקווה שזה בסדר שאני מגיבה, כי פנית לליאת פשוט מהדברים שכתבת כל כך ניתן לשמוע את האכזבה ממנה, את הכאב שהיא לא איתך מספיק, לא קשובה, לא איכפתית..והאמת, לפי מה שכתבת ניראה לי שגם אני או כל מטופל אחר היה מרגיש ככה. אני חושבת שזו אחריות שלה לדעת מתי היא יכולה להיות מטפלת טובה, מכילה ומתי לא, ואם היא יודעת שקשה לה בשעות כל כך מאוחרות לקבל מטופלים אז למה היא עושה את זה? לא חושבת שמגיע לך יחס כזה! תראי, אני אצל הפסיכולוגית שלי חצי שנה והיה מקרה שאיך שנכנסתי היא ישר אמרה שיכול להיות שתהייה שיחה שהיא חייבת לענות לה, ובאמת כשהטלפון צלצל היא הסתכלה עליו אבל החליטה לא לענות. למרות שאני באמת קיבלתי את זה והבנתי את זה. אבל זה בגלל הקשר שלנו, היא בסדר איתי ולכן אם יש מקרה שבו היא צריכה לענות לטלפון והיא גם נותנת לי את הכבוד ומודיעה לי לפני אז זה בסדר מבחינתי, אבל שוב זה צריך להתבסס על קשר אמיתי ואנושי. וגם הקטע של הכנת הקפה באמצע? היא יודעת כמה כל דקה חשובה למטופל שהיא מעיזה לעשות את זה? שתכין קפה לפני הפגישה ותשתה אותו, שתעשה לעצמה מרחב יותר גדול בין הפגישות כדי לנוח ולאגור כוחות. לי אישית זה מרגיש לא טוב, מצטערת שאני ישירה פשוט זה כואב לי לשמוע על כזה דבר. מה שכן, אני מסיכמה איתה לגבי הפרידה, לא הייתי ממהרת לסיים את הקשר בטלפון, הייתי כן מגיעה ואומרת לה את הכל ורואה איך היא מגיבה, אם היא היתה מוכנה להבין שהיתה פה טעות הייתי כן מוכנה לנסות להמשיך בטיפול ולעבור את המשבר הזה (על סמך מה שאת אומרת היא כן היתה נעימה לפני) לכן, ההצעה שלי היא כן לחזור לפגישה ולדבר על כל הדברים האלו, אם קשה לך את יכולה להביא לה את מה שכתבת פה בהצלחה גיגית

זה בסדר שאת מגיבה גם אם פניתי לליאת. תמיד טוב גם לשמוע תגובות ודעות של אנשים נוספים .תקראי את התגובה לא.ה זה עונה גם על מה שאת שרשמת לי .

אני אדבר איתה. לא בטלפון,בפגישה.וגם עברו כמה ימים מהפגישה ודי נרגעתי מכך. שיתפתי גם את בעלי ודווקא הוא לא בעד שאני אחזור אליה הוא אומר שזו חוצפה לשחק בטלפון ולא להקשיב לי ושעדיף שנחפש לי מטפלת אחרת. ודווקא לא מתאים לבעלי ..הוא סלחן בטבעו ואני זאת שקשה לה לסלוח ואני מאוד ביקורתית ורגישה .אבל בסדר..אני אתן לה עוד צ'אנס.אבל..אני הולכת להגיד לה בדיוק מה הפריע לי הכל הכל .האמת שגם זה בושות להגיד אז עדיף היה לי לעזוב את הטיפול ,אבל זאת המשמעות של טיפול להגיד גם את הדברים האלה.אולי גם אכתוב את הדברים ואביא לפגישה ולמקרה שיביך אותי מידי לדבר על זה אני אתן לה מה שכתבתי. ובעלי אמר אם זה קורה שוב היא לא תקבל כסף :)) (סתם סתם...)