טיפול מחוץ לחדר הטיפול

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

02/08/2012 | 23:09 | מאת: ניריתוש

היי ליאת לפני כחודש אבי אושפז בבית חולים, חוויתי התמוטטות רצינית, הבנתי שאלו השעות האחרונות לחייו, מס' חודשים לפני התחלתי טיפול בשל נושא אחר לגמרי, קשור לחיי הזוגיות שלי. באותו יום עם אבי בבית החולים דיברתי עם המטפל בטלפון, הוא כנראה שמע את המצוקה האיומה!!! שהייתי בה והוא בא לקפיטריית בית החולים וניהלנו סוג של פגישה טיפולית שם. אחרי אותה פגישה בבית החולים הרגשתי נבוכה מאוד ונצלנית, נפגשנו שוב רק לאחר שקמתי מהשבעה על אבי ועדיין המבוכה ותחושת האשמה על כך ש"גררתי אותו מהבית" מלווה אותו. מה עליי לעשות?

04/08/2012 | 01:00 | מאת: סיגל

שלום ניריתוש אני בטוחה שהמטפל שלך לא היה מגיע, אם היה נורא עבורו "להיגרר מהבית שלו" היית במצוקה קשה, אולי אחת הקשות שאדם נתקל בהן בחיים והוא היה שם בשבילך, ולטעמי רצה לעשות זאת ואף שמח שהיתה לו הזדמנות לתמוך בך ברגעים קשים אלו. כמטופלת ששומרת מאוד על גבולות, אני ממש לא רואה במעשה שעשית מעשה נצלני, אלא צורך בסיסי, זה הכל. בכל מקרה, את חייבת לדבר איתו על תחושותיך, שרק הוא הרי מסוגל להפריך.

05/08/2012 | 09:58 | מאת: ניריתוש

המון תודה סיגל, על התשובה עדיין יש משהו שמציק לי בכל הסיפור. מרגישה כמו נערה שפיתתה גבר אני אשמח לתשובתה המקצועית של ליאת

המטפל לא היה עושה את מה שעשה לו היה מרגיש שזה לא מתאים לו. בגדול, אכן יש בטיפול גבולות וטוב שכך אבל גבולות הם לפעמים גמישים במצבי משבר או במצבים יוצאי דופן אחרים ע"פ שיקול דעתו של המטפל. מכיוון שעכשיו את מרגישה אולי נבוכה/מוטרדת מכך, הכי פשוט אם תדברי איתו על זה כך שגם "הפגישה" הזו תהיה חלק מהטיפול שלך עם המשמעויות שלה. ליאת.

מנהל פורום פסיכותרפיה