כיצד כדאי לי להגיב?

שלום רב למומחים: מזה תקופה ארוכה, ניהלתי מערכ' יחסים מסויימת עם בת דודתי. נפגשנו תקופה אחת לשבוע, התכתבנו בדואר האלקטרוני, עד שבתקופה האחרונה, תשובותיה למכתביי התקצרו משמעותית והחלטתי לשאלה לפשר התנהגותה בהקשר זה. תשובתה אלי הייתה: " הנחתי שניפגש בלוויה כי שכחתי שאת עובדת. אנחנו לא בתחרות התשובה הארוכה. אני כותבת לפי האורך שעונה על צרכי הפסיכולוגיים. אני לא מתכוונת לספר לך מה עשיתי, זה לא מעניין אותי ואז האורך מתקצר. אין לי חוויות, צחוקים וזכרונות, אז האורך קצר. הרווחים בין השורות שלי קטנים ולכן האורך קצר. אין לי שורות של כוכבים מושקעות. השורות שלי יותר ארוכות אז זה רק נראה קצר, זה לא באמת קצר. ובאמת, התשובה האמיתית היא שיש משהו בסגנון שלך ובהתבטאויות שלך שכל כך מעצבן אותי שאני מנסה לצמצמם קשר. בכאב אני אומרת לך את זה, אני לא יכולה להיות איתך בקשר. בי , לילה טוב. ********************************************************** שאלתי: כיצד כדאי לי להגיב? עם האגו : "אינך ראוייה לי" , נניח או............להמשיך ולהתרפס עליה ולשאול למדוע אינה רוצה בהמשך התקשורת בינינו, או לגלות בגרות.....ולהקיש "שאינה חייבת בכך" או אפילו על כך שאינה חייבת לי תשובה בכלל . אישית, חבל לי לוותר על הקשר עימה, יחד עם זאת, יש לי כבוד עצמי. מדובר באישה בת 57 , אם לתאומים בני 12. אינה עובדת לפרנסתה, רק מתנדבת לנגן בפסנתר, במועדוני קשישים. לסיום: קשה לי להאמין, שכך יכולה להתנהג בת דודתי!!! אודה לתשובתכם המקצועית, העניינית, והמכבדת. בכבוד רב, רננה

קשה לי להבין איך את חושפת כל כך הרבה פרטים על אותה בת דודה. אולי זה חלק מהסיבה לרצון שלה להתרחק.

היי רננה, נראה לי שאין לך ברירה מלבד לשחרר... כבוד עצמי לא קשור לכאן, בעיניי, וגם לא מי ראוי למי ומתי. העובדה הפשוטה והמצערת היא שחברות גדולה ועמוקה כנראה לא תצמח מכן. אז לא כדאי להתעקש, אני חושבת, או לנסות לעלוב או להוכיח. זה רק יביא לכאב ואי נעימות גדולים יותר. כואב מאוד כשמישהו מרגיש כך לגבייך, כמו סטירה לפנים. יתכן שזה באמת משהו בהתנהלות הכללית שלך שלא מדבר אליה, ואולי היה משהו מסויים שפגע בה והקצין את היתר. כרגע זה לא משנה וצריך לתת לדברים להתקרר. מדבריה, אלה שאחרי הציניות, נדמה לי שגם לה זה לא פשוט לנתק איתך קשר ככה, אבל נשמע גם שזה מה שנכון לה. שהיא באמת לא מעוניינת. אז לפחות את יודעת איפה את עומדת, גם אם זה כואב. עם כל הצער שבדבר (ואני באמת מבינה) היא כנראה לא מרגישה כלפייך קירבה. אז אולי לא כדאי לבנות על קשר איתה. נסי למרות הפגיעה (המאוד מובנת) להמשיך הלאה לאט לאט. נדמה לי שאין לך דרך אחרת.. בהצלחה, עמית

שלום רננה, קשה לדעת מה טיב הקשר ביניכן ומה בדיוק גרם לקצר רק עפ"י ההודעה שכתבת פה. אבל לפי מה שאת מתארת ולפי תשובתה אלייך נראה שהיא פגועה ממשהו (מההתבטאויות שלך, כפי שכתבה), ואולי גם חסרת סבלנות למולך. אמנם התשובה שלה קצת קרה, מנוכרת ולטעמי אף מיותרת בחלקה (ההתעכבות הזאת על אורך השורות והדרך בה היא מתנסחת לגבי העניין), אבל בשורה האחרונה היא כתבה לך את התשובה האמיתית: היא לא מעוניינת להיות איתך בקשר. אם היא צודקת או לא, זה כבר לא העניין. העניין הוא שהיא לא רוצה להיות בקשר. אם עדיין קשה לך להשאיר את התגובה שלה כתגובה האחרונה, לכל היותר את יכולה לכתוב לה משהו בוגר כמו "חבל לי שכך את מרגישה ושזהו רצונך משום שאת חשובה לי, אבל אינני יכולה להתווכח עם הרגשות שלך ונראה שגם אינך משאירה פתח לדיאלוג כרגע. שוב, חבל לי, אבל אני מכבדת את רצונך. אם בכל זאת תרצי לדבר ולהיפגש או לחדש את הקשר, אני כאן". אני חושבת שזה הדבר הטוב ביותר שתוכלי לכתוב לה. יכול להיות שבעוד חודש או חודשיים היא תשנה את דעתה, ויכול להיות שגם לא. אבל לפחות תדעי שפעלת בדרך הכי טובה שאת יכולה. אין צורך באגו ובהתנצחויות. ברגע שתכתבי לה כזה דבר תחיי בשלום עם עצמך יותר מאשר להתנצח. ככלות הכל, אמרת שהיא חשובה לך. האופציה השניה היא פשוט להשאיר את הדברים כמו שהם, העיקר לא להגיע למשחקי כבוד ואגו. זה לא בריא לשני הצדדים. מקווה בשבילך שהדברים יסתדרו.