הרגל טוב או רע?

היי ליאת וחברי פורום יקרים, מזה כשנתיים משמש הפורום לחלק מסדר יומי , העמוס בעשייה. כאשר אני בביתי, אני מוצאת עצמי חולפת על פני החדרים בהם ממוקם מחשב ולא יכולה לפסוח על כניסה לפורום. אט אט אני מגבירה את מספר הכניסות היומיות. עם הקפה של הבוקר, רגע לאחר שנכנסתי הביתה וכו'. אני נוהגת לקרוא חלק מהפניות, חלק מהתגובות וממשיכה בעיסוקיי וחוזר חלילה. אין יום שאני פוסחת על התנהלות זו, אפילו אם אני נמצאת בחופשה, הרחק מהבית. כאשר אין לי אפשרות לעשות זאת, אני פעמים חשה סוג של מתח שמגיע לרגיעה רק לאחר שאני נכנסת לפורום. פעמים רבות אני מהרהרת ביני לביני מה מניע אותי להתעניין בגורלן של דמויות וירטואליות, לעקוב בסקרנות אחר התקדמותן, לחוש את מצבן, להיות סוג של שותפה למצוקתן. זאת במקום לנצל את הזמן המועט הפנוי לצאת להליכה קצרה בחוף הים, לקרוא כתבה או שתיים בעיתון, להקשיב למוסיקה או סתם ל"נוח" ממחשבות. זה לא שאינני עושה את כל שציינתי, אלא שאני עושה גם וגם ושואלת עצמי מדוע ישנם אנשים שמתנהלים כמוני ומן הסתם גם כמו רוב משתתפי הפורום, כי הנה אתם קוראים כעת את שאני כתבתי :) ומנגד אחרים שנראה שעסוקים בעצמם ובעולמם ואינם מחפשים לנבור בעולמם של אחרים. האם גם אתם מרגישים שהכניסה לפורום הפכה להיות ענין שבשגרה, אולי אפילו סוג של התמכרות שלפעמים מכבידה ? האם גם לכם קשה להתנתק מן ההרגל ? כל קשת הרגשות "חוגגת" לה עת אני קוראת בפורום. ליאת, נניח שברצוני ל"היגמל" מהפורום, מה לדעתך עלי לעשות? אשמח לעצה. תודה דנה

גם אני חשבתי על זה. אבל אני טיפוס שכל מה שקורה לי בחיים אני מחפשת תמיכה בפורומים...כשאיבדתי את אחי חיפשתי פורום שעוסק באובדן ובאבל. שהייתי בהריון הייתי פעילה בפורום של הריון ולידה, אח"כ פורום של טיפת חלב, הורים לילדים וכדומה, אפילו שרכשתי דירה...אז גם עכשיו אני מוצאת שוב את הפורום ונעזרת בו, יחד עם זאת, גם אני כמוך תהיתי לעצמי אם זה בסדר, ההתמכרות הזו, גם אני נכנסת כל יום, בערך שלושה פעמים ביום,כל פעם לכמה דקות. וגם אני החלטתי לצמצמם את התדירות, יש ימים שזה עובד לי ויש ימים שפחות,בימים שפחות, אני מבינה שכנראה זה מה שמחזיק אותי ועוזר לי ואני לא נלחמת...אבל טוב שאת מודעת לזה, וזה בסדר ומעניין גם לבחון את כל המשמעויות סביב זה, כמו שליאת כתבה לך. גיגית

היי ליאת, כל מילה במקומה. כנראה שגם את והדרך בה את בוחרת לנתח, לנסח ולהגיב לפניות - מהווה אחת מהסיבות , אם לא ה-סיבה, להתמכרותי לפורום :) אפשרת לי לראות זוויות נוספות שלא חשבתי עליהן מלכתחילה. תודה גדולה ושבת נעימה ושלווה דנה

היי דנה אני מקווה שזה בסדר להזכיר נשכחות בעקבות הדברים שכתבת בעניין ההתמכרות לפורום, אני לא יודעת ממתי את נמצאת בפורום, אני נמצאת כאן כבר שנים, יותר נכון בפורום השכן, שם היתה חגיגת התמכרות שלא הכרתי בחיי, לא היה שם רגע דל, הפורום היה פעיל גם בשעות הקטנות של הלילה, לא פעם הייתי מתעוררת באמצע הלילה לבדוק מה קורה, הייתה שם תכתובת ענפה ומענינת בין הבנות הקבועות שלשמחתי חלק מהן אני פוגשת גם כאן, היה לי חלק צנוע בכתיבה ובעיקר בקריאה,אני לא מטופלת, אבל מאוד נשאבתי לכל הנושא הטיפולי והתכנים שהועלו שם, בקיצור היה שמח וכיף, אבל כן, היה גם מתיש נורא, כשהכניסה לפורום הייתה כמעט ללא שליטה, והיה לזה גם סוף כשמנהלי הפורום פרשו והחבורה התפרקה, ורק אז חשתי את ההקלה והמנוחה מהצורך המיידי והתכוף להכנס לפורום, אני בטוחה שרבים מהמשתתפים הפעילים והלא פעילים שהיו אז הרגישו כמוני. אז זהו דנה, דברייך העלו בי קצת געגועים וזכרונות נעימים מהתקופה ההיא, אבל זה נגמר - וטוב שכך, ועוד משהו, גם אני שותפה להתלבטות שלך, בתהייה על עצם ההסתקרנות שלי בדמויות הוירטואליות, אבל עצם העובדה שזה קורה ללא מעט משתתפים כאן,אז כנראה שההסתקרנות הזו לא מעידה בהכרח על תופעה חריגה,אלא די מובנת ומקובלת כשמדובר בפורומים מהסוג הזה, לילה שקט ונעים שיהיה לך.