האם ועדת האתיקה זו ועדה רצינית עם "שיניים"?
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
האם ועדת האתיקה זה מקום רציני? האם זו ועדה עם "שיניים" שמתכנסת ומחליטה ומבררת לעומק? ואם כן למה אין פרוטוקולים (כמובן חסויים ללא שמות מטופלים) שמתפרסמים? למה לא שומעים דבר על זה בציבור? - חופש המידע לא קיים בפסיכולוגיה? אני שואל ברצינות, כי מקריאה בפורומים יש לא מעט תלונות של מטופלים, ונראה, על פניו, שאין למי לפנות. וכל זה בהשוואה מול גילדות אחרות (רופאים, רואי חשבון, ואפילו שופטים ובעלי מקצוע אחרים שמאוגדים) ששם בהחלט יש ועדות עם שיניים ומשרדים ממשלתיים וחוקים - ובטח פרוטוקולים של דיונים שמתפרסמים כנגד הסוררים/רשלנים/עבריינים! לדעתי זו לטובת הפסיכולוגים וכמובן מקבלי השירות שהמערכת תשמור על המטופלים מכל מיני כאלה שהחוק/הקוד האתי נוצר כדי לטפל בהם. אגב, לדוגמא: אם ישנו פסיכולוג שבמהלך חייו הוא חלה נפשית/משבר. והוא לא מדווח ולא הולך לטיפול (לצורך הדוגמא). המפגש בינו לבין המטופל הוא ישיר. איפה המסנן של הסתדרות הפסיכולוגים במקרה כזה? איך מונעים נזק ישיר ממנו למטופליו? אשמח לתגובך (נהנה לקרוא בפורום), יום נעים.
היי ישראל, אני בהחלט מקווה שועדת האתיקה היא גוף רציני אך מכיוון שלא היה לי עניין אישי איתם באמת שקשה לי לומר איך בדיוק הם פועלים. בהחלט לטובת המטופלים שקיימת ועדה כזו ואני מקווה שהיא כן פועלת במקרים שצריך לפעול. יחד עם זאת, נקודה חשובה היא שמטפלים, בין אם הם פסיכולוגים קליניים או עו"סים קלינים ופסיכותרפיסטים מקבלים כל הזמן הדרכה כך שלמעשה יש דרך מסויימת לפקח על המתרחש. לעומת זאת, דווקא כל אנשי הטיפול שצצים כפטריות בגשם בשנים האחרונות, מאמנים לאלפים, בוגרי תארים שלא עברו הכשרות ועוד, דווקא הם גם לא מעוגנים בשום ועדת אתיקה וגם לא מקבלים הדרכה. כך... שאני עדיין חושבת שבתוך מסגרת הלימודים/עבודה מעשית של האוכלוסיה של פסיכולוגים/עו"סים פסיכותרפסיטים יש הרבה הרבה יותר פיקוח מובנה. ליאת.
היי ליאת, אני יודעת שמתמחים מקבלים הדרכה, אבל האם גם מומחים? האם באמת כל פסיכולוג נעזר בהדרכה? (קשה לי להאמין שכולם). (גם שלי?) חשבתי שמשלב מסוים כבר לא... נניח, מטפל שהוא פסיכולוג מומחה, עם תואר דוקטור, שעובד כבר כמעט עשור באופן פרטי.. האם גם הוא? עמית
הי ליאת, האם באמת מטפלים - פסיכולוגים קליניים או עו"סים קלינים ופסיכותרפיסטים - מקבלים *כל הזמן* הדרכה? גם אם רבים נהם אכן פונים להדרכה, אין חוק כזה, שדורש לקבל הדרכה, מעבר לשנות ההתמחות הראשונות. לדעתי זה חבל מאד, והיתי שמחה אילו מטפלים היו מחויבים בכך לאורך כל שנות עבודתם. אני, למשל, מטופלת אצל פסיכולוגית ותיקה מאד, מדריכה בעצמה, שכבר שנים רבות אינה נמצאת בהדרכה כלשהיא. אומר את האמת? העובדה הזו פוגמת במקצועיות שלה בעיני...
הלוואי והיתה אגודה מיוחדת שמספקת לפסיכולוגים מדריכים במחיר מוזל. ולמה בעצם אני חושבת על הכיס של הפסיכולוגים? משום שכבר שמעתי פסיכולוגים שמתלוננים על המחיר שהם צריכים לשלם למדריך (שלפי מיטב הבנתי עולה כמו טיפול לכל דבר: בין 300 ל-500 ש"ח). תארו לכם פסיכולוג שעובד כבר 10 שנים ומעלה בתחום. הוא לבטח אומר לעצמו "אני כבר מנוסה, יש לי שיקול דעת, אז מדוע שהוציא 1,500 ש"ח או יותר בחודש". אם מדובר בפסיכולוג שאין לו כל כך הרבה לקוחות (וזה תחום שלוקח בו הרבה זמן להתבסס), אז המחשבה על הוצאה כספית בכלל מתסכלת אותו. מחשבה נוספת של פסיכולוגים היא שלקח להם הרבה שנים עד שהחלו לטפל, שנים שבהן שילמו הרבה כסף על התואר, וגם זה שיקול שעומד לנגד עיניהם. האם כל מה שכתבתי אכן מצדיק ויתור על הדרכה? לדעתי, ממש לא! כל מה שאני מנסה לומר הוא שאני מבינה את השיקול של הפסיכולוגים (את השנים הארוכות בהן למדו והשקיעו, את השנים הראשונות בהן כן לקחו הדרכה, את הביטחון שלהם בידע ובניסיון שצברו וכד'), אך יחד עם זאת, השיקול העיקרי צריך להיות במישור המקצועי. על כן, כדי שפסיכולוגים לא ירגישו מתוסכלים ובשביל לשמור על ביטחונם של המטופלים, אני חושבת שאגודת הפסיכולוגים צריכה להנהיג גוף מיוחד שמספק הדרכה לפסיכולוגים במחיר מוזל. אני חושבת שהדרכה צריכה להיות חובה, כתנאי להמשך העיסוק במקצוע זה. כל פסיכולוג צריך להיות תחת פיקוח והכוונה - בשבילו המטופל וגם בשבילו עצמו. הלוואי ו...