צבירת אנרגיות חדשות / דפרסונליזציה - דראליזציה

שלום רב, אני בת 36, סובלת מחרדה כללית שמלווה בהפרעות הניתוק המוזכרות בנושא ההודעה. אני מרגישה לאחרונה מותשת, חסרת מוטיבציה ואנרגיה, מוזנחת נפשית, במשך העשור האחרון לא חוויתי חוויות חיים מלאות, כמו בילוי אמיתי או נסיעה לטיול אפילו לחו"ל. פשוט הייתי רוב הזמן בין עבודה לבית. אני מרגישה רוויה ועייפה. אני רוצה להתחיל לשקם את החיים שלי ע"י דברים שיעשו לי טוב, ימלאו אותי בחוויות, וירגיעו אותי. היום נסעתי עם חברה לים והיה לי נחמד, נהניתי, יכולתי ממש להרגיש שהיה לי נחמד, חזרתי הביתה ולאחר כמה שעות פשוט לא זכרתי שום רגש שהיה לי בחוויה שעברתי היום וזה כל כך מתסכל, שבעצם רק עכשיו אני מרגישה חנוקה ומוצפת כל כך מהתסכול הזה. צילמתי תמונות יפות בים, וכשאני מסתכלת עליהן, אני לא יכולה לשחזר את הרגש שהייתי שם היום, זה לגמרי יבש לי, לא שייך אלי, לא אני צילמתי את זה, לא אני הייתי שם היום. אז אני רוצה כל כך לשקם את עצמי, כפי שכתבתי, וכן לצאת לטיולי הליכה בסביבה הקרובה שבה אני גרה (די ירוקה ויפה אגב), ולהמשיך לצאת עם החברה למקומות טובים נוספים, אבל איך אני מתמודדת עם הפרעות הניתוק האלה? - אם אני רוצה לטפל בעצמי, אני רוצה להרגיש טוב, ולהרגיש חיה, אבל לאחר החוויה, אני לא אזכור שום דבר רגשית, וישארו לי רק תמונות זיכרון ותמונות מצלמה. וזה כל כך מתסכל, אז זה בעצם כמו לופ כזה שמוריד למטה, במקום לעלות. אני מבקשת טיפים איך להתמודד עם הפרעת הניתוק הזאת, (אגב אותה הפרעת ניתוק יכולה להתרחש במהלך החוויה), ומה יכול לעזור לי חיצונית להוריד לחץ, ואם אפשר לעשות אותו לבד עם הדרכה טובה? תודה.